פירוש התורה - נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת כי תשא:

[שמות לד ז] נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים.

[תרגום אונקלוס] נָטֵיר טִיבוּ לְאַלְפֵי דָּרִין, שָׁבֵיק לַעֲוָיָן וְלִמְרוֹד וּלְחוֹבִין; סָלַח לִדְתָּיְבִין לְאוֹרָיְתֵיהּ, וְלִדְלָא תָּיְבִין לָא מְזַכֵּי--מַסְעַר חוֹבֵי אֲבָהָן עַל בְּנִין וְעַל בְּנֵי בְּנִין מָרָדִין, עַל דָּר תְּלִיתַאי וְעַל דָּר רְבִיעָאי. 

[תרגום יונתן] נְטִיר חֶסֶד וְטִיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שָׁרֵי וְשָׁבִיק עַל חוֹבִין וּמַעֲבַר עַל מְרוֹדִין וּמְכַפֵּר עַל חַטָּאִין סְלַח לִדְתַיְיבִין לְאוֹרַיְיתָא וְלִדְלָא תַיְיבִין לָא מְזַכֵּי בְּיוֹם דִּינָא רַבָּא מַסְעַר חוֹבֵי אַבְהָן עַל בְּנִין מְרוֹדִין עַל דַּר תְּלִיתָאֵי וְעַל דַּר רְבִיעָאֵי:

[ירושלמי (קטעים)] נְטִיר טִיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין שְׁרֵי וּשְׁבֵיק לְחוֹבִין וּלְסַרְחָנִין וּמְזַכַּיָא לָא מְזַכֵּי יְיָ יַת חַיָיבַיָא בְּיוֹם דִּינָא רַבָּא וּמַדְכַּר חוֹבֵי אַבְהָן רַשִׁיעָן עַל בְּנִין מְרָדִין עַל דַּר תְּלִיתָאֵי וְעַל דַּר רְבִיעָאֵי:

א' תרגום יונתן בעברית:

"שומר (ה') חסד וטובה לאלפי דורות, (ה') מתיר ומוחל על חובות, ומעביר על (סולח) על המורדים (נגד ה'), ומכפר על חטאים, סלח לאלה ששבים לתורה. ולאלה שלא שבים, לא מזכה ביום הדין הגדול (כניסה לעולם הבא). מכה חובות האבות על בנים מורדים, על הדור השלישי ועל הדור הרבעי."

שָׁרֵי   -   מַתִּיר; מַתְחִיל; שׁוֹרֶה (=שוכן)

שְׁבִיק לְהוּ (תענית ה א)   -   מָחוּל לָהֶם

חוֹבְתָא (בבא מציעא כח ב)   -   חוֹבָה

מְעַבַּר   -   מַעֲבִיר

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

-          תרגום יונתן מסביר את המקרא, על ידי התרגום:

כתוב במקרא נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, תרגום יונתן כותב נְטִיר חֶסֶד וְטִיבוּ לְאַלְפֵי דָרִין.

כתוב במקרא נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה, תרגום יונתן כותב שָׁרֵי וְשָׁבִיק עַל חוֹבִין וּמַעֲבַר עַל מְרוֹדִין וּמְכַפֵּר עַל חַטָּאִין.

כתוב במקרא וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה, תרגום יונתן כותב סְלַח לִדְתַיְיבִין לְאוֹרַיְיתָא וְלִדְלָא תַיְיבִין לָא מְזַכֵּי בְּיוֹם דִּינָא רַבָּא.

כתוב במקרא פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, תרגום יונתן כותב מַסְעַר חוֹבֵי אַבְהָן עַל בְּנִין מְרוֹדִין עַל דַּר תְּלִיתָאֵי וְעַל דַּר רְבִיעָאֵי.

-          רש"י מפרש באופן דומה:

נצר חסד - שהאדם עושה לפניו

לאלפים - לשני אלפים דורות

עונות - אלו הזדונות פשעים אלו המרדים שאדם עושה להכעיס

ונקה לא ינקה - לפי פשוטו משמע שאינו מוותר על העון לגמרי אלא נפרע ממנו מעט מעט ור"ד מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינן שבים (יומא פו)

פקד עון אבות על בנים - כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם שכבר פירש במקרא אחר לשונאי

ועל רבעים - דור רביעי נמצאת מדה טובה מרובה על מדת פורענות אחת לחמש מאות שבמדה טובה הוא אומר נוצר חסד לאלפים

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.