קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת כי תשא:

[שמות לב א] וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ--כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ.

[תרגום אונקלוס] וַחֲזָא עַמָּא, אֲרֵי אוֹחַר מֹשֶׁה לְמֵיחַת מִן טוּרָא; וְאִתְכְּנֵישׁ עַמָּא עַל אַהֲרוֹן, וַאֲמַרוּ לֵיהּ קוּם עֲבֵיד לַנָא דַּחְלָן דִּיהָכוּן קֳדָמַנָא--אֲרֵי דֵּין מֹשֶׁה גֻּבְרָא דְּאַסְּקַנָא מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, לָא יְדַעְנָא מָא הֲוָה לֵיהּ.

[תרגום יונתן] וַחֲמָא עַמָּא אֲרוּם אִשְׁתְּהֵי משֶׁה לְמֵיחוּת מִן טַוְורָא וְאִתְכְּנֵישׁ עַמָּא עַל אַהֲרן כַּד חֲמוּן דְּעָבַר זִימְנָא דְקָבַע לְהוֹן וַאֲזַל סַטָנָא וְאַטְעִינוּן וְהָדַר לִבְּהוֹן זְחוֹחִין וַאֲמַרוּ לֵיהּ קוּם עִיבַד לָנָא דַחֲלַן דִּי טַיְילִן קָדָמָנָא אֲרוּם דֵּין משֶׁה גַבְרָא דְאַסְקָנָא מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם אִשְׁתַּלְהַב בְּטַוְורָא דְאֵשָׁא מְצַלְהֲבָא מִן קֳדָם יְיָ לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָנָא מַה הֲוָה לֵיהּ בְּסֵיפֵיהּ:

א' כתוב במקרא קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים , ומתרגמים גם אונקלוס וגם יונתן קוּם עֲבֵיד לַנָא דַּחְלָן , שבעברית עכשווית בוא, תקום ותעשה לנו פסל, או מסכה כמו דחליל .

ב' המטרה של הדחלן או הדחליל הייתה "ללכת" לפני העם ולהפחיד את האויב. יכול להיות שזה היה הדבר הרגיל, המקובל, הנורמה בין העמים שסיב עם ישראל. וזאת הייתה הנורמה גם במצריים שממנה יצאו עם ישראל לפני זמן קצר מאד. וביחד אתם יצוא גם ערב רב.

ג' יכול להיות שהדחלן שעם ישראל מבקש, מזכיר בקשת עם ישראל להמליך עליהם מלך:

[שמואל א' פרק ח פסוקים ד, ה]: ד וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה.  ה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ--כְּכָל-הַגּוֹיִם.