וַיָּבֹאוּ, כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-נְשָׂאוֹ לִבּוֹ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות פרשת ויקהל:

[שמות לה כא]  וַיָּבֹאוּ, כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-נְשָׂאוֹ לִבּוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ, הֵבִיאוּ אֶת-תְּרוּמַת יְהוָה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל-עֲבֹדָתוֹ, וּלְבִגְדֵי, הַקֹּדֶשׁ. 

[תרגום אונקלוס]  וַאֲתוֹ, כָּל גְּבַר דְּאִתְרְעִי לִבֵּיהּ; וְכֹל דְּאַשְׁלֵימַת רוּחֵיהּ עִמֵּיהּ, אֵיתִיאוּ יָת אַפְרָשׁוּתָא קֳדָם יְיָ לַעֲבִידַת מַשְׁכַּן זִמְנָא וּלְכָל פֻּלְחָנֵיהּ, וְלִלְבוּשֵׁי, קֻדְשָׁא.

[תרגום יונתן]  וְאָתוֹ כָּל גְּבַר דְּאִתְרְעֵי לִבֵּיהּ וְכָל דְּאַשְׁלֵמִית רוּחֵיהּ בִּנְבוּאָתָא דְעִמֵּיהּ הַיְתִיוּ יַת אַפְרָשׁוּתָא לִקְדָם יְיָ לְעִיבִידַת מַשְׁכַּן זִימְנָא וּלְכָל פּוּלְחָנֵיהּ וְלִלְבוּשֵׁיהּ קוּדְשָׁא: 

א' אולי מעניין לנסות ולתרגם לעברית עכשווית את הפסוק של יונתן:

ובא כול גבר אשר שבחברת ליבו (ז"א, שלם עם ליבו, עם הרגשות שלו) וכול (ז"א, גבר) ששלמה רוחו (ז"א, גם הרגשות שלו, של אותו גבר) בקשר לנבואה שאתה (עם הרוח, אבל, אפשר אולי לתרגם גם עם עמו, ז"א, הנבואה הקשורה לעמו, עם ישראל) .....

ב' לכן, לפי תרגום יונתן, כול גבר אשר שבחברת ליבו, הנבואה הקשורה לעמו.

ג' לכן, יכול להיות שהתנאי להבאת התרומות לאהל המועד על ידי היהודים, התנאי הוא לא המצב החומרי, הכספי, הגשמי של האנשים, אלא מצבם הרוחני, הקשר שקיים בין היהודי לבין ריבונו, הקב"ה.