אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת ויקרא:

[ויקרא א ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, אָדָם כִּי-יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לַיהוָה--מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת-קָרְבַּנְכֶם. 

[תרגום אונקלוס] מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְתֵימַר לְהוֹן, אֲנָשׁ אֲרֵי יְקָרֵיב מִנְּכוֹן קֻרְבָּנָא, קֳדָם יְיָ--מִן בְּעִירָא, מִן תּוֹרֵי וּמִן עָנָא, תְּקָרְבוּן, יָת קֻרְבָּנְכוֹן. 

[תרגום יונתן] מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֵינַשׁ דִי יִקְרַב מִנְכוֹן וְלָא מִן מוּמְרַיָא פַּלְחֵי אֱלִילְיָא קָרְבָּנָא קֳדָם יְיָ מִן בְּעִירָא דַכְיָא מִן תּוֹרֵי וּמִן עָנָא וְלָא מִן חַיְתָא תְקַרְבוּן יַת קָרְבָּנֵיכוֹן: 

א' כתוב במקרא אָדָם כִּי-יַקְרִיב , תרגום אונקלוס אֲנָשׁ אֲרֵי יְקָרֵיב , תרגום יונתן אֵינַשׁ דִי יִקְרַב .

לפי המקרא, אָדָם כִּי-יַקְרִיב , אפשר אולי להבין שרק גברים אמורים להקריב קורבנות באוהל מועד, ואחר כך בבית המקדש.

אבל בא תרגום אונקלוס ו גם תרגום יונתן ומסבירים דרך התרגום שלהם, שזה אֲנָשׁ אֲרֵי יְקָרֵיב או אֵינַשׁ דִי יִקְרַב . אפשר אולי להבין זאת על ידי בני אנוש או בני אדם, שזה גם גברים וגם נשים.

ב' כתוב במקרא מִכֶּם קָרְבָּן , כתוב בתרגום אונקלוס מִנְּכוֹן קֻרְבָּנָא , ובתרגום יונתן מִנְכוֹן וְלָא מִן מוּמְרַיָא פַּלְחֵי אֱלִילְיָא קָרְבָּנָא .

המקרא אומרת מִכֶּם קָרְבָּן , ז"א, מעם ישראל, כאשר תרגום יונתן מפרש עוד יותר מִנְכוֹן וְלָא מִן מוּמְרַיָא פַּלְחֵי אֱלִילְיָא קָרְבָּנָא , ז"א, מכם (עם ישראל), ולא מן המומרים עובדי אלילים יביאו קורבן.

-          מדובר על מומרים, יהודים שהמירו דעתם לדעת עובדי אלילים. וזה נכון, גם לפי ההלכה, המומרים לא מביאים קרבן.

-          יכול להיות שיש כאן עוד דבר מעניין מאד! המושג העתיק יותר עבור מומרים הוא משומדים , ראה

https://he.wikipedia.org/wiki/משומד

לפי האתר "משומד", השם משומד שונה לשם מומר בלחץ הנוצרות העולה ומתחזקת. לכן, יכול להיות ש-"תרגום יונתן בן עוזיאל" נכתב לא על ידי יונתן בן עוזיאל אלא הרבה יותר מאוחר, מאה שבעיית או שמינית לספירה, כפי שהיסטוריונים גורסים, בזמן של שלטון ביזנטיני נוצרי בארץ ישראל. בגלל זה, התרגום יונתן, ת"י, מוכר גם כתרגום ירושלמי, ת"י. הדמיון בין הקיצורים, ת"י כמו ת"י, הביא אולי את הבלבול, אם בכלל.

ג' כתוב במקרא מִן-הַבְּהֵמָה, מִן-הַבָּקָר וּמִן-הַצֹּאן, תרגום אונקלוס מִן בְּעִירָא, מִן תּוֹרֵי וּמִן עָנָא, תרגום יונתן מִן בְּעִירָא דַכְיָא מִן תּוֹרֵי וּמִן עָנָא וְלָא מִן חַיְתָא , ומוסיף וְלָא מִן חַיְתָא , ז"א, ולא מן החיה.