וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת שמיני:

[ויקרא ט א]  וַיְהִי, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, קָרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו--וּלְזִקְנֵי, יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] וַהֲוָה, בְּיוֹמָא תְּמִינָאָה, קְרָא מֹשֶׁה, לְאַהֲרוֹן וְלִבְנוֹהִי--וּלְסָבֵי, יִשְׂרָאֵל.

[תרגום יונתן]  ויהי וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְמִינָאָה לִרְבוּת אַהֲרן וּבְנוֹי וְיוֹם תְּמִינָאָה לְאַשְׁלָמוּתָא הוּא יוֹמָא קַדְמָאָה לְיַרְחָא דְנִיסָן אָקִים משֶׁה יַת מַשְׁכְּנָא וְלָא פַרְקֵיהּ וְלָא שַׁמֵשׁ תּוּב עַל גַבֵּי מַדְבְּחָא בְּכֵן קָרָא משֶׁה לְאַהֲרן וְלִבְנוֹי וּלְסָבֵי סַנְהֶדְרֵי יִשְרָאֵל:

א' רואים שתרגום יונתן ארוך יותר מאשר המקרא וגם מאשר תרגום אונקלוס.

לכן, מעניין לראות את התורה בעיניו של יונתן.

ב' התרגום של יונתן לעברית עכשווית הוא (לפי עניות דעתי J ):

והיה ביום השמיני לגדולת אהרון ובניו ויום השמיני להשלמה , הוא היום הראשון של חודש ניסן, הקים משה את אוהל מועד ולא פירק אותו ולא שימש שוב על המזבח, לכן קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני סנהדרין ישראל

ג' רש"י מביא פירוש דומה:

"ויהי ביום השמיני"- שמיני למלואים הוא ר"ח ניסן שהוקם המשכן בו ביום ונטל י' עטרות השנויות בסדר עולם (ומובא בשבת פז)

ד' יש אולי כאן רמז לעקרון חשוב, משה רבינו ע"ה רואה אחרי כמה ניסיונות שהוא לא מצליח בעבודתו על המזבח, לכן הוא משנה את הסדר וקורא לאהרון ובניו להחליפו בעבודת הקרבנות.

-          משה רבינו ע"ה מעביר את התפקיד באופן מסודר, בנוכחות זקני סנהדרין ישראל שמאשרים את המהלך ותומכים בו. הדבר דומה לכנסת מדינת ישראל שמאשר מהלכים מדיניים.

-          משה רבינו ע"ה קורא לאהרון אבל גם לבניו של אהרון כדי להבטיח המשכיות ויציבות בהנהגת עם ישראל.

-          משה רבינו ע"ה עושה זאת בראש חודש ניסן. ז"א, משה רבינו מוסיף חגיגיות ושמחה למינויו, רמז להעביר החלטות בצורה חלקה ובשמחה.