בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ
בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ
וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ
לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד
תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר ויקרא פרשת אמור:
[ויקרא כא כא, כב] כא כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם,
מִזֶּרַע אַהֲרֹן הַכֹּהֵן--לֹא יִגַּשׁ, לְהַקְרִיב אֶת-אִשֵּׁי יְהוָה:
מוּם בּוֹ--אֵת לֶחֶם אֱלֹהָיו, לֹא יִגַּשׁ לְהַקְרִיב. כב לֶחֶם
אֱלֹהָיו, מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּמִן-הַקֳּדָשִׁים, יֹאכֵל.
[תרגום
אונקלוס] כא כָּל
גְּבַר דְּבֵיהּ מוּמָא, מִזַּרְעָא דְּאַהֲרוֹן כָּהֲנָא--לָא יִקְרַב, לְקָרָבָא
יָת קֻרְבָּנַיָּא דַּייָ: מוּמָא בֵּיהּ--יָת קֻרְבַּן אֱלָהֵיהּ, לָא
יִקְרַב לְקָרָבָא. כב קֻרְבַּן
אֱלָהֵיהּ, מִקֻּדְשֵׁי קֻדְשַׁיָּא, וּמִן קֻדְשַׁיָּא, יֵיכוֹל.
[תרגום
יונתן] כא כָּל
גְבַר כָּהֵין דְבֵיהּ מוּמָא מִזַרְעָא דְאַהֲרן כַּהֲנָא לָא יִתְכְּשַׁר
לְקָרָבָא קוּרְבָּנַיָא דַיְיָ מוּמָא בֵּיהּ יַת קָרְבַּן אֱלָהֵיהּ לָא
יִתְכַּשֵׁר לְקָרָבָא: כב בְּרַם
מוֹתְרֵי קָרְבָּנַיָא דֶאֱלָהֵיהּ מַה דְמִשְׁתַּיֵיר מִן קוּדְשֵׁי קוּדְשַׁיָא
וּמִן קוּדְשַׁיָא יִתְפַּרְנֵס:
א'
מוסיף תרגום יונתן בפסוק כב בְּרַם שבעברית עבל.
ב'
על ידי זה, תרגום יונתן מדגיש שהכהן בעל המום, אפילו שלא
עובד בבית המקדש בעבודת הקרבנות, כן אוכל מהקרבנות.
ג'
במבט ראשון, אפשר לראות בפסוק [כא] האוסר עבודת כהן בעל
מום בבית המקדש, כאפליה לרעה של הנכים שבכוהנים.
ד'
ברם, לנכים שבכוהנים כן מובטחת פרנסתם וקיומם, כהלכה
דאורייתא.
ה'
לכן, אפשר אולי לראות את הלכות התורה כמטיבות עם הנכים,
כדואגת להם: הנכים פתורים מעבודה, אבל כן דואגים לפרנסתם ולקיומם.
ו'
וכפי הכוהנים, כך כול עם ישראל, יש לדאוג לנכים שבתוכו,
לדאוג לפרנסתם, לצרכיהם, ולקיומם, כפי שאפשר להבין מהפסוק [כד]:
[ויקרא
כא כד] וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, וְאֶל-כָּל-בְּנֵי,
יִשְׂרָאֵל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה