וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת אמור:

[ויקרא כב ב] דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו, וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יְחַלְּלוּ, אֶת-שֵׁם קָדְשִׁי--אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, אֲנִי יְהוָה. 

[תרגום אונקלוס] מַלֵּיל עִם אַהֲרוֹן וְעִם בְּנוֹהִי, וְיִפְרְשׁוּן מִקֻּדְשַׁיָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָא יַחֲלוּן, יָת שְׁמָא דְּקֻדְשִׁי--דְּאִנּוּן מַקְדְּשִׁין קֳדָמַי, אֲנָא יְיָ.

[תרגום יונתן] מַלֵיל עִם אַהֲרן וְעִם בְּנוֹי וְיִתְפַּרְשׁוּן מִקוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל וְלָא יִפְסוּן יַת שְׁמָא דְקוּדְשִׁי דְהִינוּן מְקַדְשִׁין קֳדָמַי אֲנָא יְיָ: 

א' כתוב במקרא וְיִפְרְשׁוּן מִקֻּדְשַׁיָּא דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל , כתוב בתרגומים וְיִתְפַּרְשׁוּן מִקוּדְשַׁיָא דִבְנֵי יִשְרָאֵל , שבעברית ויפרשו, יתפרדו מקרבנות בני ישראל , או לא ייקחו מהקרבנות של בני ישראל.

ב' יכול להיות שהפסוק מלמד אותנו שאסור לכוהנים "טובות הנעה" מהקרבנות שבני ישראל מביאים לפני הקב"ה, אלא אך ורק לפי הלכות התורה.

ג' יכול להיות שאפשר לחבר פסוק זה עם הפסוק שבפרקי אבות:

[פרקי אבות ד ז] רבי צדוק אומר, לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם:  כך היה הלל אומר, ודישתמש בתגא חלף; הא, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם.

ד' ברור שדבר זה נכון גם בימינו אלה!