בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת
דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה
אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,
וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
מאה ברכות
בשבת ויום טוב
א' כתוב באתר "פניני הלכה":
חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות (מנחות
מג, ב, שו"ע מו, ג). ודוד המלך תיקן זאת בעת שהיתה מגפה, ומתו בכל יום מאה
נפשות מישראל. והבין דוד ברוח הקודש שזה מפני שאין מברכים לה' בשלמות, במאה ברכות
בכל יום, ועמד ותיקן לישראל שיהיו מברכים בכל יום מאה ברכות (במד"ר יח,
כא, טור או"ח מו).
במצווה זו חייבים
הגברים, שהם מחויבים להתפלל שלוש תפילות ביום, ועל ידי כך, יחד עם הסעודות, מגיעים
ליותר ממאה בברכות בכל יום. אבל נשים פטורות משלוש תפילות בכל יום, וממילא אין
בידן אפשרות להגיע למאה ברכות.
בשבתות וימים טובים, שיש פחות ברכות בתפילת העמידה, צריכים להוסיף ולברך עוד כמה ברכות על מיני בשמים ומאכלים שונים (מנחות
מג, ב). כאשר אין אפשרות לכך, כגון ביום הכיפורים ושאר תעניות, שכל ברכות הנהנין
שעל האוכל נחסרות, אפשר לכוון לצרף את הברכות ששומעים מפי העולים לתורה ולהפטרה.
ובשעת הצורך אפשר לצרף גם את הברכות ששומעים משליח הציבור בחזרת הש"ץ (מ"ב
מו, יד).
ב' יכול להיות שאפשר להשלים את הברכות על ידי
ברכות למתפללים שבבית הכנסת, למשל ה' יברך אותך, שבת שלום, יום טוב שמח, חג שמח,
ועוד.
אם אני מברך, לפי אמירת חז"ל "המברך מבורך!", אני מקבל את
הברכות שבירכתי בחזרה ויכול להיות אפילו בעוצמה גדולה יותר מהברכות שלי.
ג' יש עוד דבר: אם כמה שיותר יהודים יעשו זאת,
לברך אישית כמה שיותר יהודים אחרים, יכול להיות שאהבת חינם תפרח בעולם!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה