וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר ויקרא פרשת בחקותי:

[ויקרא כו ה] וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת-בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת-זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. 

[תרגום אונקלוס] וִיעָרַע לְכוֹן דְּיָשָׁא לִקְטָפָא, וּקְטָפָא יְעָרַע לְאַפּוֹקֵי בַּר זַרְעָא; וְתֵיכְלוּן לַחְמְכוֹן לְמִסְבַּע, וְתִתְּבוּן לְרֻחְצָן בַּאֲרַעְכוֹן.

[תרגום יונתן]  וְיֶאֱרַע לְכוֹן דַרְכָא יַת קִטְפָא וְקִטְפָא יֶאֱרַע אַפְקוּת בַּר זַרְעָא וְתֵיכְלוּן לַחְמֵיכוֹן וְתִשְבְּעוּן וְתֵתְבוּן לְרוֹחֲצָן בְּאַרְעֲכוֹן:

א' במקרא דַּיִשׁ - דישה או דַיש היא פעולה חקלאית שמטרתה הפרדת המוץ מן הדגן

בתרגום יונתן דַרְכָא – דֶּרֶךְ , אולי גם דריכה כפי שגם כתוב במילון עברית - עברית דריכה, רמיסה.

תרגום יונתן מסביר אופי ביצוע הפעולה של דיש.

ב' במקרא בָּצִיר - קטיף ענבים

בתרגומים קִטְפָא - קָטָף; שְֹרַף הָעֵץ

ג' יש אולי רמז לסוגי החקלאות העיקריים שבארץ ישראל המקראית, דגן וענבים. כנראה פחות פירות כענף חקלאי, אולי יותר פירות בר.