פירוש התורה - לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:

[בראשית מט יח] לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] לְפֻרְקָנָךְ, סַבַּרִית יְיָ. 

[תרגום יונתן] אֲמַר יַעֲקב כַּד חָמָא יַת גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ וְיַת שִׁמְשׁוֹן בַּר מָנוֹחַ דְקַיְימִין לִפְרוֹקִין לָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְגִדְעוֹן אֲנָא מַסְכֵּי וְלָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְשִׁמְשׁוֹן אֲנָא מוֹדִיק דְפוּרְקַנְהוֹן פּוּרְקַן דְשַׁעְתָּא אֱלָהֵין לְפוּרְקָנָךְ סָכִית וְאוֹדִיקִית יְיָ דְפוּרְקָנָךְ פּוּרְקַן עַלְמִין:  (נ"א אלא לפורקניה דמשיח בן דוד דהוא עתיד לפרוקיה ית בני ישראל ולאפקותהון מגלותא ולפורקנא סכיאת נפשי):

[ירושלמי (קטעים)] אָמַר אֲבוּנָן יַעֲקב לָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְגִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ סַכְיַית נַפְשִׁי דְהוּא שָׁעָה וְלָא לְפוּרְקָנֵיהּ דְשִׁמְשׁוֹן דְהוּא פּוּרְקַן עֲבִיר אֶלָא לְפוּרְקָנָא דְאַמֵרַת בְּמֵימְרָךְ לְמֵיתֵי לְעַמָךְ בְּנֵי יִשְרָאֵל לֵיהּ לְפוּרְקָנָךְ סַכְיַית נַפְשִׁי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 586]):

"אמר יעקב כאשר ראה את גדעון בן יואש ואת שמשון בן מנוח העומדים לגואלים: לא לגאולתו של גדעון אני מביט, ולא לגאולתו של שמשון אני רואה, שגאולתם גאולה של השעה, כי אם לגאולתך אביט ואראה ה', שגאולתך גאולת עולמים.

(נוסחאות אחרות, אלא  לגאולה של משיח בן דוד, שהוא עתיד להושיע ולגאול את בני ישראל ולהוציאם מגלות לגאולה שלה מצפה נפשי)."

ב' ירושלמי (קטעים) בעברית:

"אמר אביהם יעקב, לא לגאולה של גִדְעוֹן בַּר יוֹאָשׁ מצפה נפשי, כאשר היא (קצרה) כשעה, ולא לגאולה של שמשון שהיא גאולה עוברת, אלא לגאולה שאמרת במאמרך לבוא לעמך בני ישראל, לה, לגאולה שלך מצפה נפשי."

ג' תרגום אונקלוס דומה למקרא.

ד' לעניות דעתי, פירוש נפלא למקרא.

-          רמב"ן  מפרש באופן דומה:

לישועתך קויתי ה' - לא היה בכל שופטי ישראל מי שנפל ביד אויביו זולתי שמשון שהוא הנחש הזה כדכתיב (שופטים ב יח) והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט והוא היה האחרון לשופטים כי שמואל נביא היה ולא נלחם להם ובימיו מלכו המלכים וכאשר ראה הנביא תשועת שמשון כי נפסקה אמר לישועתך קויתי ה' לא לישועת נחש ושפיפון כי בך אושע לא בשופט כי תשועתך תשועת עולמים.

-          יש אולי כאן רמז גדול: יעקב אבינו לא מסתפק בפתרון זמני, אלא מצפה ורוצה פתרון לעולם

עולמים, פתרון של תמיד, פתרון של גאולת ה', שיבוא משיח בן דוד ויביא לקיבוץ גלויות.

-          כותב תרגום יונתן (עברית) ולגאול את בני ישראל ולהוציאם מגלות.

אפשר אולי להניח שמתורגמים כתבו את פירושם אחרי חורבן בית המקדש השני, כאשר עם ישראל היה כבר בגלות רומי. הייתה אולי אחרי מאה שנים או מאתיים, אבל כבר היו געגועים עזים לחזור לארץ ישראל. דבר דומה היה בגלות בבל. בין חורבן בית המקדש הראשון לבין תחילת הבניה של בית המקדש השני היו 'רק' שבעים שנים, אבל כבר היו פסוקים בתהילים, והתלמוד מעיד על זה, כמה קשה הייתה הגלות, וכמה עז היה הרצון והציפיה לחזור לארץ אבותיהם, ארץ ישראל.

-          כתוב במקרא לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה.

אולי רמז למה כתוב בתהילים:

[תהילים קמו ג-ו] ג' אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה.  ד' תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו. ה' אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל יְהוָה אֱלֹהָיו. ו' עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם.

-          יש אולי בפסוק זה, רמז עוד יותר גדול: גאולת עם ישראל, ביאת המשיח בן דוד, שיחזיר עם ישראל

מן הגלות, אלה מעשי הקב"ה, שה' עושה אותם לפי חוקותיו ומחשבותיו. לכן, יכול להיות שאין לאיש לחשב, לרמז, לפעול לביאת המשיח, אלא הכול, אבל ממש הכול, בידיו של הקב"ה לבדו בלבד.