יום חמישי, 29 בנובמבר 2018

פירוש התורה - וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק-לוֹ.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים



כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:
[בראשית נ א] וַיִּפֹּל יוֹסֵף, עַל-פְּנֵי אָבִיו; וַיֵּבְךְּ עָלָיו, וַיִּשַּׁק-לוֹ.
[תרגום אונקלוס] וּנְפַל יוֹסֵף, עַל אַפֵּי אֲבוּהִי; וּבְכָא עֲלוֹהִי, וְנַשֵּׁיק לֵיהּ
[תרגום יונתן] וְאַרְבַּע יוֹסֵף יַת אָבוֹי בְּעֶרֶס דְשִׁנְדָפִין מְחַפְיָיא דְהַב טַב מִקְבְּעָא אַבְנִין טָבִין וּמְחַזְקָא בְּעִיטוּנֵי דְבוּץ תַּמָן הֲווֹ שַׁדְיַין חַמְרִין רְתִיחִין וְתַמָן מוֹקְדִין רֵישֵׁי בּוּסְמָנִין תַּמָן הֲווֹ קַיְימִין גִבָּרִין מִן דְבֵית עֵשָו וְגִבָּרִין מִן דְבֵית יִשְרָאֵל תַּמָן הֲוָה קָאִים אַרְיָא יְהוּדָה גִבָּרֵיהוֹן דְאָחוֹי עָנָא וַאֲמַר לְאָחוֹי אָתוּן וְנִבְנֵי עַל אֲבוּנָן אַרְזָא רָמָא דְרֵישֵׁיהּ מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָיא בְּרַם עַנְפּוֹי מַטְלָן עַל כָּל דַיְירֵי אַרְעָא וְשָׁרְשׁוֹי מַטְיַין עַד אַרְעַת תְּהוֹמָא מִנֵיהּ קָמוּ תְּרֵיסַר שִׁבְטִין מִנֵיהּ עָתִיד לְמֵיקוּם מַלְכִין וְשַׁלִיטִין וְכַהֲנַיָיא בִּפְלוּגְתְּהוֹן לְקַרְבָא קוּרְבָּנִין וּמִנֵיהּ לֵיוָאֵי בְמַחֲלוּקְתְהוֹן לְזִמְרָא הָא בְּכֵן אִתְרְכִין יוֹסֵף עַל אַנְפֵּי אָבוֹי וּבְכָא עֲלוֹי וּנְשֵׁיק לֵיהּ:
[ירושלמי (קטעים)] וְאַרְבַּע יוֹסֵף בְּעֶרֶס דְשִׁינְדָפִין דִמְחַפְיָא דְהַב וּמַקְבְּעָא מַרְגָלִין וּמְחוֹקָא בְּמָאנֵי בוּצָא וְאַרְגְוָנָא תַּמָן שָׁפְכִין חַמְרִין וְרֵחָנִין טָבִין תַּמָן מוֹקְדִין בּוּסְמָנִין תַּמָן קַיְימִין גוּבְרִין מִן בְּנוֹי דְעֵשָו תַּמָן קַיְימִין שִׁלְטוֹנִין מִן בְּנוֹי דְיִשְׁמָעֵאל תַּמָן קָאִים אַרְיֵה יְהוּדָה גִבָּרֵיהוֹן דְאָחוֹי עָנֵי יְהוּדָה וַאֲמַר לְאָחוֹי אִיתוּי נִבְנֵי לַאֲבוּנָן אַרְזָא רָמָא דְרֵישׁוֹי מָטֵי עַד צֵית שְׁמַיָא בְּרַם שׁוֹרְשׁוֹי עַד דָרֵי עַלְמָא דְמִנֵיהּ קָמוּ תְּרֵי עֲשַרְתֵּי שִׁבְטִין דְמִינֵיהּ קָמוּ כַּהֲנַיָא בַּחֲצוֹצַרְתֵּיהוֹן וְלֵוָאֵי בְכִנְרֵיהוֹן וּבְכֵין אַרְכִין יוֹסֵף בְּאַפּוֹי דְאָבוֹי וּבְכָא עֲלוֹי וּנְשֵׁיק יָתֵיהּ:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 595]):
"וישכב יוסף את אביו במיטת שן הפיל מהוסה זהב טוב קבועה אבנים טובות ומוחזקת בחבלים של בוץ. שם היו נתונים יינות רותחין ושם שורפים ראשי בשמים, שם היו עומדים גיבורים מבית עשו וגיבורים מבית ישראל, שם עומד אריה יהודה גיבור אחיו. ויען ויאמר לאחיו: בואו ונבנה על אבינו ארז רם שראשו מגיע עד רום שמים, אך ענפיו מצלים על כל יושבי הארץ, ושורשיו מגיעים עד תהום האדמה. ממנו קמו שנים עשר שבטים, ממנו עתידים לקום מלכים ומושלים וכוהנים במשמורתם להקריב קרבנות, וממנו לויים במחלקותיהם לשיר, הנה אז הרכין יוסף על פני אביו ויבך (ויבכה) עליו וישק (וינשק) לו - וכעין זה כתב בתרגום ירושלמי, אלא שהוסיף לכתוב על ״אנשים מבית עשו״, וכתב: גם ״מושלים מבית ישמעאל״."
ב' ירושלמי (קטעים) בעברית דומה לתרגום יונתן, אלא:
וכעין זה כתב בתרגום ירושלמי, אלא שהוסיף לכתוב על ״אנשים מבית עשו״, וכתב: גם ״מושלים מבית ישמעאל״.
ג' אולי מעניין שתרגום יונתן וגם ירושלמי (קטעים) מזכירים את בני עשו ״אנשים מבית עשו״ וגם את בני ישמעאל ״מושלים מבית ישמעאל״.
אפשר לשאול, מה הרמז שבתרגומים אלה? אני לא יודע!
אפילו שלפי הפשט, אפשר אולי לראות כאן, רעיון של פיוס בין בני אברהם, ואולי גם בין הדתות. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה