פירוש התורה - פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:

[בראשית מט ד] פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה.

[תרגום אונקלוס] עַל דַּאֲזַלְתְּ לָקֳבֵיל אַפָּךְ הָא כְּמַיָּא בְּרַם לָא אַהְנֵיתָא חוּלָק יַתִּיר לָא תִּסַּב, אֲרֵי סְלֵיקְתָּא בֵּית מִשְׁכְּבֵי אֲבוּךְ; בְּכֵין אַחֵילְתָּא, לְשִׁיוָיִי בְּרִי סַלֵּיקְתָּא.

[תרגום יונתן]  מְדַמִינָא לָךְ לְגִינָא קַלִילָא דְעָלוּן לְגַוָוהּ נַחֲלִין מוֹחִין מִתְגַבְּרִין וְלָא יְכִילַת לְמִסוֹבְלָא יְהוֹן וְאִסְתְּחִיפַת כֵּן אִיתְרָעַת רְאוּבֵן בְּרִי דִי חַטְיַת לָא תוֹסִיף וְעַל דִי חַטְיַת יִשְׁתְּבֵיק לָךְ אֲרוּם אִתְחַשֵׁב לָךְ כְּאִילוּ עָלְתָה לְאִיתָא דְשַׁמֵשׁ עִמָהּ אָבוּךְ בְּעִידַן דְבַלְבֵּילְתָּא שִׁווּיִי דִסְלֵיקַת עֲלָהּ:

[ירושלמי (קטעים)] מְדַמֵי אֲנָא לָךְ בְּרִי רְאוּבֵן לְגַנָא זְעֵירָא דְעָלוּן לְגַוָוהּ נַחֲלִין שַׁטְפִין דְלָא יְכִלַת לְסוֹבְרָא יַתְהוֹן וְאִתְרְעַת מִן קֳדָמֵיהוֹן כֵּן אִתְרְעַת רְאוּבֵן בְּרִי בְּעוֹבָדָךְ טַבְיָא דְחַטְיַית לָא תוֹסִיף לְמֵיחְטִי וְעַל דְחַטְיַית יִשְׁתְּבֵק לָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 575]):

"מדמה אני לך, לגינה קטנה שעלו לתוכה נחלים מהירים מתגברים, ולא יכלה, מרוב קטנותה, לסבול אותם, ונפסדה. כן, נשברת (אתה) ראובן בני. ואשר חטאת, לא תוסיף לחטוא עוד, ועל אשר חטאת יומחל לך, כי נחשב לך כאלו באת על אשה, ששימש עמה אביך, בעת שבלבלת יצועי שעלית עליה."

-          התוספת של תרגום יונתן, מדמה אני לך, לגינה קטנה שעלו לתוכה נחלים מהירים מתגברים, ולא

 יכלה, מרוב קטנותה, לסבול אותם, ונפסדה היא נפלאה. מילות ישראל מרגשות ביותר, ישראל מנסה להגן על ראובן בנו, מחפש תירוצים להסביר מעשיו. ישראל מוצא יתרונות וסגולות, אפילו במעשי ראובן הפחות טובים.

לפי דבריו יש התנגדות בין הרצון של ראובן לעשות טוב, לשפר, להטיב, לבין היכולת ההבנה שלו, המוגבלת. הפסוק בתרגום יונתן מזכיר את דברי החכם אל המלך הכוזרי  "כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים".

יחד עם זאת, ובהמשך, מוסיף ישראל לנחם את ראובן ואשר חטאת, לא תוסיף לחטוא עוד, ועל אשר חטאת יומחל לך. אין מילים יפות מאלה. יש בהם הכאב של אבא על המעשים הפחות טובים של בנו, אפילו מולו. אבל האבא מוחל וסולח לבנו, ומנחם אותו לא תוסיף לחטוא עוד. התנהגות יעקב ישראל דומה במעשיה להתנהגות הקב"ה, שגם הוא אבא של עם ישראל, וסולח ומוחל להם על חטאיהם.

תרגום יונתן מסביר את מעשה ראובן כי נחשב לך כאלו באת על אשה, ששימש עמה אביך, בעת שבלבלת יצועי שעלית עליה, כאשר מדגיש כי נחשב לך כאלו באת על אשה , אבל לא קרה כך ממש.

ב' תרגום אונקלוס בעברית:

"על שהלכת לקבל פניך כמו מים, אבל לא יועיל, חלק נוסף לא תיקח, הרי עלית על חדר השינה של אביך. אבל, כן מחלתי על שעלית (על מה שעשית)."

ג' ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.