פירוש התורה - רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:

[בראשית מט ג] רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי--יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. 

[תרגום אונקלוס] רְאוּבֵן בֻּכְרִי אַתְּ, חֵילִי וְרֵישׁ תֻּקְפִי--לָךְ הֲוָה חָזֵי לְמִסַּב תְּלָתָא חוּלָקִין, בְּכֵירוּתָא כְּהֻנְּתָא וּמַלְכוּתָא. 

[תרגום יונתן] רְאוּבֵן בּוּכְרִי אַנְתְּ רֵישׁ חֵיל שִׁימוּשִׁי וְשֵׁירוּי קִרְיוּת הִרְהוּרִי חָמֵי הֲוֵי לָךְ בְּכוֹרוֹתָא וּרְבוּת כְּהוּנְתָּא וּמַלְכוּתָא וְעַל דִי חַטְיַית בְּרִי אִתְיְהִיבַת בְּכֵירוּתָא לְיוֹסֵף וּמַלְכוּתָא לִיהוּדָה וּכְהוּנְתָּא לְלֵוִי:

[ירושלמי (קטעים)] רְאוּבֵן בּוּכְרִי אַתְּ חֵילִי וְשֵׁירוּי צְעָרִי חָמֵי הֲוָה לָךְ רְאוּבֵן בְּרִי לְמֵיסַב תְּלָתָא חוּלְקִין יַתִּיר עַל אָחָךְ בְּכוֹרוּתָא כְּהוּנְתָּא מַלְכוּתָא וְעַל דְחַטְיַית רְאוּבֵן בְּרִי אִיתְיְהִיבַת בְּכוֹרוּתָא לְיוֹסֵף וּמַלְכוּתָא לִיהוּדָה וּכְהוּנְתָּא רַבְּתָא לְשִׁבְטָא לֵוִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 573]):

"ראובן אתה בכורי, ראש כוח תשמישי והתחלת קרי של הרהורי, [כדאי׳ בב״ר (פצ״ט ו) אתה היית טיפה ראשונה שלי, וביבמות (עו.): שלא ראה קרי מימיו (מקודם)]. וראוי היה לך הבכורה ומשחת הכהונה והמלכות.  ועל אשר חטאת, בני, בבלבול יצועי אביך, ניתנה הבכורה ליוסף, והמלכות ליהודה, והכהונה ללוי, (הם אהרן ובניו הכהנים למטה לוי)."

-          ירושלמי (קטועים) דומה לתרגום יונתן:

"ראובן אתה בכורי, אתה כוחי ותשמישי. צער לי, ראוי היה לך ראובן, בני, לטול שלושה חלקים יותר מעל אחייך, הבכורה, הכהונה, המלכות. ועל שחטאת, ראובן בני, ניתנה הבכורה ליוסף, והמלכות ליהודה, והכהונה הגדולה לשבט לוי."

-          תרגומים אלה מרחיבים את הפסוק.

-          רש"י מפרש באופן דומה:

יתר שאת - ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה לשון נשיאות כפים

ויתר עז - במלכות כמו (ש"א ב) ויתן עז למלכו ומי גרם לך להפסיד כל אלה

-          אבן עזרא מפרש באופן דומה:

יתר שאת — ראוי היית ליתרון על הכל, שתהיה נישא.

ויתר עז — כפול בטעם, כדרך כל הנבואות; ופירוש עז, תקיף: