פירוש התורה - שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:

[בראשית מט ה] שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים--כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם. 

[תרגום אונקלוס] שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִין--גֻּבְרִין גִּבָּרִין בַּאֲרַע תּוֹתָבוּתְהוֹן, עֲבַדוּ גְּבוּרָא.

[תרגום יונתן] שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אָחִין תְּלָאמִין מָאנֵי זַיְינָא שְׁנִינָא לְמַחְטוֹב הוּא אִשְׁתְּמוֹדְעוּתְהוֹן: 

[ירושלמי (קטעים)] שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִין תַּלְמִין גִבָּרִין מָרֵי זְיָינָא שְׁנִינָא עֲבָדוּ קְרַב מִן טַלְיוּתְהוֹן בְּאַרְעָא בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן עֲבָדוּ נִיצְחַנֵי קְרָבֵיהוֹן:

א' תרגום אונקלוס בעברית:

"שמעון ולוי, אחים – אנשים גיבורים בארץ מושבותיהם, עשו גבורה."

רש"י מפרש באופן דומה:

מכרתיהם - לשון כלי זיין, הסייף בלשון יוני מכי"ר.

דבר אחר: מכרתיהם - בארץ מגורתם נהגו עצמן בכלי חמס, כמו (יחזקאל טו ג): "מכורותיך ומולדתיך"; וזה תרגום של אונקלוס "בארע תותבותהון".

ב' תרגום יונתן בעברית:

"שמעון ולוי, אחים ברחם אתם (אולי אחים תאומים), כלי מלחמה לביזה הוא מחשבותיכם."

ג' ירושלמי (קטעים) בעברית:

"שמעון ולוי, אחים תאומים אתם, כלי המלחמה שיניים, עשו קרב מן ילדותם בארץ שונאיהם, עשו ניצחונות בקרבותיהם."

ד' לעניות דעתי, יש ערך ספרותי רב בתרגומים. תרגום יונתן דומה לירושלמי (קטעים).

אולי מעניין שכאן יעקב לא אומר שום דבר על סליחה ומחילה עבור מעשיהם של שמעון ולוי. לכן, יכול להיות שאין מקום או צורך לסלוח להם, מעשיהם היו תקינים. יש אולי רמז בזה: יש צורך באנשים למדנים, אנשים עושי מלאכה, וגם אנשים לוחמים, חיילים. לכול אחד יש הסגולה שלו, הייעוד שלו בעולם הזה, וכול אחד לגיטימי.