יום ראשון, 11 בנובמבר 2018

פירוש התורה - גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:
[בראשית מט יט]  גָּד, גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ; וְהוּא, יָגֻד עָקֵב.  
[תרגום אונקלוס] דְּבֵית גָּד, מַשְׁרְיָת מְזָיְנִין; כַּד יִעְבְּרוּן יָת יַרְדְּנָא קֳדָם אֲחֵיהוֹן לִקְרָבָא, וּבְנִכְסִין סַגִּיאִין יְתוּבוּן לַאֲרַעְהוֹן.
[תרגום יונתן]  שִׁבְטָא דְגָד יַעַבְרוּן מְזַיְינִין עִם שְׁאָר שִׁבְטַיָיא יַת נַחֲלֵי אַרְנוֹנָא וְהִינוּן יִכְבְּשׁוּן קֳדָמֵיהוֹן יַת עַמוּדַיָיא דְאַרְעָא וְהִינוּן יְהַדְרוּן מְזַיְינִין בְּסוֹפָא בְּנִכְסִין סַגִיאִין וְיִשְׁרוּן בְּשַׁלְיוּתָא לְהָלְאָה עִיבַר יוֹרְדְנָא דִכְדֵין אִתְרְעוּן וַהֲוָת לְהוֹן וְאִתְקַבְּלוּ אַחְסַנְתְּהוֹן:
[ירושלים (קטעים)] מִדְבֵית גָד יִפְקוּן מְשִׁירְיַן מִטַכְסִין זְיָנִין וְאִינוּן יַעַבְרוּן יַת יִשְרָאֵל יַת יַרְדְנָא וְאִינוּן יַחְסְנוּן יַתְהוֹן יַת אַרְעָא דִכְנָעַן וּבָתַר כֵּן יַחְזְרוּן בִּשְׁלָם לְמַשְׁכְּנֵהוֹן:
א' תרגום אונקלוס בעברית:
"בית גד, אתה מתיר חמושים. כאשר יעברו את ירדן לפני אחיהם לקרב, ובנכסים רבים ישובו לארצם."
ב' תרגום יונתן בעברית:
"שבט גד, יעברו חמושים עם שאר השבטים את נחל ארנון ויכבשו לפניהם את עמודי הארץ (אולי שער הארץ?), והייתם חוזרים חמושים בסוף (הכיבוש?) בנכסים רבים, ומותרים (במשימתם?) הלא, לעבר הירדן, שכזה (נכנסו לארץ?), והיה להם וקיבלו נחלתם."
ג' ירושלמי (קטעים) בעברית:
"מבית גד יצאו מותרים בטכס (חגיגי) ומזוינים, והם עוברים את ישראל, את ירדן, והם ינחלו, הם עצמם, את ארץ כנען, ואחר כך יחזרו בשלום לנחלותיהם."
ד' תרגומים מתארים כיבוש ארץ ישראל על ידי שבט גד.
מעניין, איך מתוך פסוק קצר שבמקרא, פיתחו הסברים כול כך מורחבים.
-          רש"י מפרש באופן דומה:
והוא יגוד עקב - כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם שלקחו בעבר הירדן ולא יפקד מהם איש

עקב - בדרכן ובמסילותם שהלכו ישובו כמו (תהלים עז) ועקבותיך לא נודעו וכן (שיר השירים א) בעקבי הצאן בל' לע"ז תרציא"ס

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה