יום ראשון, 4 בנובמבר 2018

פירוש התורה - בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים


 כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:
[בראשית מט ו] בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי:  כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר
[תרגום אונקלוס] בְּרָזְהוֹן לָא הֲוָת נַפְשִׁי, בְּאִתְכַּנּוֹשֵׁיהוֹן לִמְהָךְ לָא נְחַתִית מִן יְקָרִי:  אֲרֵי בְּרֻגְזְהוֹן קְטַלוּ קְטוֹל, וּבִרְעוּתְהוֹן תָּרַעוּ שׁוּר סָנְאָה.
[תרגום יונתן] בְּעִטַתְהוֹן לָא אִתְרְעִיַית נַפְשִׁי וּבְמִכְנַשְׁהוֹן לִשְׁכֶם לְמֵחַרְבָהּ לָא אִתְיַחַד יְקָרָא אֲרוּם בְּרוּגְזֵיהוֹן קָטְלוּ מַלְכָּא וּשׁוּלְטָנֵיהּ וּבִרְעוּתְהוֹן פָּכְרוּ שׁוּר בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן:
[ירושלמי (קטעים)] בַּעֲצַתְהוֹן לָא אִתְרְעֲייַת נַפְשִׁי וּבִכְנִישְׁתְּהוֹן לִכְרַכָּא דִשְׁכֶם לִמְחַרְבָּא יָתֵיהּ לָא חָסוּ עַל יְקָרִי אֲרוּם בְּרוּגְזֵיהוֹן קָטִילוּ מַלְכִּין עִם שִׁלְטוֹנִין וּבִרְעוּתְהוֹן זְבִינוּ יוֹסֵף אֲחֵיהוֹן דִמְתִיל לְתוֹרָא:
א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 576]):
"בעצתם לא רצתה נפשי ובקהלם לשכם להחריבה לא נתייחד כבודי כי ברוגזם הרגו מלך ומלכותו, וברצונם עקרו חומת שונאיהם."
ב' ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן, אבל גם מוסיף מעשה מכירת יוסף:
וּבִרְעוּתְהוֹן זְבִינוּ יוֹסֵף אֲחֵיהוֹן דִמְתִיל לְתוֹרָא: שבעברית ובכוונה מכרו את יוסף אחיהם שמשול לתורה.
ג' גם בפסוק זה לא נכתב שום דבר על סליחה או מחילה, אלא הטענות של יעקוב מול שמעון ולוי עוד יותר חזקות. ובפסוק הבא, יעקב אפילו מעניש אותם על ידי שמפזר ומחלק אותם בין השבטים האחרים של ישראל. יכול להיות שלפי יעקב, קיימת סכנה ששני השבטים האלה, שמעון ולוי, היו יכולים לחבל באיחוד עם ישראל,
על ידי נטיתם למלחמה. יעקב חושד שכפי שמכרו את יוסף אחיהם, יהיו מסוגלים לקום נגד אחיהם האחרים.
יכול להיות שכאן המפתח להבין או לתרץ כוונת הפסוקים האלה: יעקב חושד ששמעון ולוי יכולים לקום ביום מן הימים נגד אחיהם שבעם ישראל. לכן, יעקב מבטל אותם, מחלק אותם, מפזר אותם, שבטי שמעון ולוי, בין כול השבטים האחרים, כדי לקחת מהם את היכולת הזאת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה