יום רביעי, 7 בנובמבר 2018

פירוש התורה - אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים



כתוב בספר בראשית, פרשת ויחי:
[בראשית מט יא] אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ; כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ, וּבְדַם-עֲנָבִים סוּתֹה.
[תרגום אונקלוס] יַסְחַר יִשְׂרָאֵל לְקַרְתֵּיהּ עַמָּא יִבְנוֹן הֵיכְלֵיהּ, יְהוֹן צַדִּיקַיָּא סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ וְעָבְדֵי אוֹרָיְתָא בְּאֻלְפָן עִמֵּיהּ; יְהֵי אַרְגְּוָן טָב לְבוּשֵׁיהּ, וּכְסוּתֵיהּ מֵילָא מֵילָא צְבַע זְהוֹרִי וְצִבְעָנִין.
[תרגום יונתן] מַה יָאִי מַלְכָּא מְשִׁיחָא דְעָתִיד לְמֵיקוּם מִדְבֵית יְהוּדָה אָסַר חַרְצוֹי וְנָחִית וּמְסַדֵר סִדְרֵי קְרָבָא בַּעֲלֵי דְבָבוֹי וּמִקְטַל מַלְכִין עִם שׁוּלְטָנֵיהוֹן וְלֵית מְלִיךְ וְשׁוּלְטַן דִיקוּם קֳדָמוֹי מְסַמֵק טַוְורַיָא מִן אֲדַם קְטִילֵיהוֹן לְבוּשׁוֹי מְעַגְעָגִין בְּאַדְמָא מְדַמָא לְעַצוּר דְעִנְבִין
[ירושלמי (קטעים)] מַה יָאִי הוּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא דְעָתִיד לְמֵיקַם מִדְבֵית יְהוּדָה אָסַר חַרְצוֹי וְנָפִיק לִקְרָבָא לְקָבֵיל שַנְאוֹי וּמִתְקַטְלִין מַלְכִין עִם שִׁלְטוֹנִין מְסַמֵק נַהֲרַיָא מִדַם קְטָלֵיהוֹן וּמְחַוֵר גוּלְמָתֵיהּ מִן תְּרַב גִבָּרֵיהוֹן לְבוּשׁוֹי מְעַגְעָגִין בְּאִידְמָא וְהוּא מְדַמֵי לִרְפוּס עִינְבִין:
א' תרגום יונתן בעברית:
"מה נאה מלך המשיח שעתיד לקום מבית יהודה. הוא חגר את חלציו, וירד, וערך את הקרב נגד יריביו, מלכי המלכים עם שליטיהם; אין מלך או שליט שיעמדו לפניו. ההרים נעשים אדומים בדם ההרוגים; בגדיו (של מלך המשיח), טבולים בדם, הם כמו מיץ ענבים."
-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.
ב' תרגום אונקלוס בעברית:
"יחזור ישראל לעירו, עם (ישראל) יבנה מקדשו, צדיקים יהיו חוזרים חוזרים אליו (אל בית המקדש), ועושי התורה בלימוד אתם. יהיה נסיך (מלך המשיח ?) לבוש בהדרה, הכיסוי שלו מלא מלא צבע זהיר וצבעוני."
-          ר׳ דוד צבי הופמן שמות ג׳:ט״ז-י״ח (מקראות גדולות)
אף-על-פי שבני ישראל משועבדים היו במצרים, הרי שהיה להם ארגון עצמאי מסוים משלהם.
ג' יש כמה תוספות בתרגומים מול המקרא:
-          תרגומים מדברים על ביאת מלך המשיח! והכול בקשר לשבט יהודה, ונחלתו.
-          אולי מעניין, שני התרגומים, אונקלוס, ויונתן, מתארים באופן שונה ביאת המשיח:
תרגום אונקלוס: יחזור ישראל לעירו, עם (ישראל) יבנה מקדשו, צדיקים יהיו חוזרים חוזרים אליו (אל בית המקדש), ועושי התורה בלימוד אתם.
תרגום יונתן: הוא חגר את חלציו, וירד, וערך את הקרב נגד יריביו, מלכי המלכים עם שליטיהם; אין מלך או שליט שיעמדו לפניו. ההרים נעשים אדומים בדם ההרוגים; בגדיו (של מלך המשיח), טבולים בדם, הם כמו מיץ ענבים.
תירוץ אפשרי, זמן כתיבת התרגומים: כנראה, תרגום אונקלוס קודם לתרגום יונתן. כנראה תרגום אונקלוס לפני חורבן בית המקדש השני, תרגום יונתן אחרי חורבן בית המקדש השני.
-          עוד פעם, תרגום אונקלוס מרחיב את הכתוב במקרא, הרבה יותר מהרגלו. מעניין מאד מה התירוץ?
אולי יש מתרגם אחר מאשר אונקלוס שתפס את מקומו, או תוספות של סופרים מאוחרים?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה