[במדבר כ יז] נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ.

 דברים חיים רחמים

             כתוב בספר במדבר, פרשת חקת:   

[במדבר כ יז] נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ.

[תרגום אונקלוס] נִעְבַּר כְּעַן בְּאַרְעָךְ לָא נִעְבַּר בַּחֲקַל וּבִכְרַם וְלָא נִשְׁתֵּי מֵי גּוּב בְּאוֹרַח מַלְכָּא נֵיזֵיל לָא נִסְטֵי לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא עַד דְּנִעְבַּר תְּחוּמָךְ׃

[תרגום יונתן] נְעִיבַר כְּדוֹן בְּאַרְעָךְ לָא נְשַׁרְגְנָא בְּתוּלַן וְלָא נְאַנְנַס אֲרִיסַן וְלָא נִבְעוֹל נְשֵׁי גוּבְרִין בְּאוֹרַח מַלְכָּא דְבִשְׁמַיָא נֵיזֵיל וְלָא נִסְטֵי לְיַמִינָא וְלִשְמָאלָא לְהַנְזָקָא בִּשְׁבִילֵי רְשׁוּתָא עַד דִנְעִיבַּר תְּחוּמָךְ:

[ירושלמי (קטעים)] נְעִיבַּר כְּעַן בְּאַרְעָךְ לָא נֵינוּס אֲנִיסָן וְלָא נְשַׁרַגְנָא בְתוּלַן וְלָא נִבְעֵי נְשֵׁי גוּבְרִין בְּאִסְטְרָטָא דְמַלְכָּא נֵזִיל לָא נִסְטֵי לָא לִימִין וְלָא לִשְמאל עַד זְמַן דִי נְעִיבַר תְּחוּמָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 339]):  

נעבור עתה בארצך, לא נפתה בתולות ולא נאנס ארוסות, ולא נבעל נשי אנשים, בדרך מלך השמים נלך, לא נטה לימין ולשמאל להזיק בשבילי הבעלים, עד אשר נעבור גבולך.

-        ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

-        יש בפסוק זה דבר מעניין: כתוב במקרא, וגם בתרגום אונקלוס לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר. לעומת זה, בתרגום

יונתן כתוב לָא נְשַׁרְגְנָא בְּתוּלַן וְלָא נְאַנְנַס אֲרִיסַן וְלָא נִבְעוֹל נְשֵׁי גוּבְרִין שבעברית לא נפתה בתולות ולא נאנס ארוסות, ולא נבעל נשי אנשים.

יש כאן, יחס ישיר בין הדברים מן המקרא, שלושה דברים שדה, כרם, ומים,  לבין שלושה דברים בתרגום יונתן, בתולות, ארוסות, ונשי אנשים. יכול להיות שמשה רבינו ע"ה דיבר בשפה נקיה, אבל הוא התכוון לדברים שבתרגום יונתן? יכול להיות שמשה רבינו ע"ה דיבר בשפת 'קוד' מיוחדת?  הייתי מזכיר גם כן, את הפסוק שבו בני ישראל מתלוננים שאין להם בשר, ואוכל טעים, אבל, לפי הפרשנים, כוונתם הייתה 'גילוי עריות'.

יש אולי עוד דבר: אם הדברים לפי תרגום יונתן, ופחדם של מלך אדום ועמו היה בפני המעשים המגונים של בני ישראל, ולא בגלל גזל של שדה, כרם, ומים, יכול להיות שהתנגדותם של אדום לאשר לבני ישראל לעבור דרך ארצם, התנגדות זאת הייתה מוצדקת ובמקומה.