פירוש התורה - וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא; וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֶּן-לִי, כִּי תָבוֹא, אֵלָי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וישב: 

[בראשית לח טז] וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל-הַדֶּרֶךְ, וַיֹּאמֶר הָבָה-נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ, כִּי לֹא יָדַע, כִּי כַלָּתוֹ הִוא; וַתֹּאמֶר, מַה-תִּתֶּן-לִי, כִּי תָבוֹא, אֵלָי. 

[תרגום אונקלוס] וּסְטָא לְוָתַהּ לְאוֹרְחָא, וַאֲמַר הַבִי כְּעַן אֵיעוֹל לְוָתִיךְ, אֲרֵי לָא יְדַע, אֲרֵי כַּלְּתֵיהּ הִיא; וַאֲמַרַת, מָא תִּתֵּין לִי, אֲרֵי תֵּיעוֹל, לְוָתִי. 

[תרגום יונתן]  וּסְטָא לְוָותָהּ לְאָרְחָא וַאֲמַר הֲבִי כְּדוֹן אֵיעוֹל לְוָותִיךְ אֲרוּם לָא יָדַע אֲרוּם כַּלְתֵיהּ הִיא וַאֲמָרַת מַה תִתֵּן לִי אֲרוּם תֵיעוֹל לְוָתִי: 

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' לעניות דעתי, מדהים הרצון להביא ילדים לעולם. אפשר להסביר את זה ברוח הקודש על תמר. ואז, המקרה שלה דומה במידה מסוימת למקרה לאה, שגם היא יצאה לפני יעקב אבינו להביא אותו לאוהלה ולהשלים מניין עם ישראל. גם לאה עשתה מעשיה ברוח הקודש. ואם מעשה תמר לא מגנים או לא מבקרים, כי נעשה ברוח הקודש, קל וחומר שגם מעשה לאה, שיצאה לפני בעלה, אין לגנות או לבקר, אלא גם הוא נעשה ברוח הקודש.

יש אולי עוד דבר בקשר לרצון החזק ביותר להביא ילדים לעולם: יכול להיות שבזמנים ההם, ילד, גם בן וגם בת, היה מן 'ביטוח לאומי' עבור ההורים שלו, הילד היה מטפל בהוריו בעת זקנה. היום יש באמת 'ביטוח לאומי' למבוגרים, אבל עדיין יש גם בימינו הרצון והצורך בילדים, ועדות לזאת כול המאמצים שנעשים כדי להביא ילדים לעולם.