פירוש בתורה - וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת מקץ:

[בראשית מב לז]  וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן, אֶל-אָבִיו לֵאמֹר, אֶת-שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם-לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ; תְּנָה אֹתוֹ עַל-יָדִי, וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר רְאוּבֵן, לַאֲבוּהִי לְמֵימַר, יָת תְּרֵין בְּנַי תְּמִית, אִם לָא אַיְתֵינֵיהּ לָךְ; הַב יָתֵיהּ עַל יְדִי, וַאֲנָא אֲתִיבִנֵּיהּ לָךְ. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר רְאוּבֵן לְאָבוֹי לְמֵימַר יַת תְּרֵין בְּנַיי תִּקְטוֹל בְּשַׁמַתָּא אִין לָא אִיתִינֵיהּ לְוָותָךְ הַב יָתֵיהּ עַל יְדַיי וַאֲנָא אָתֵיבִנֵיהּ לָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 503]):

"וראובן אמר אל אביו לאמר: יש לך רשות להרוג את שני בני בחרם ובנידוי (הדומים למיתה), אם לא אביא את בנימין אליך, תן אותו על אמונתי, ואני אחזור אותו לך."

-          אבן עזרא מפרש באופן דומה:

"יש אומרים, כי פירוש תמית, תעניש. ואחרים אמרו, שזאת תפילה לנגד השם. וכלל הדבר, אילו היה מדבר נכונה, לא היה יעקב מחריש:"

-          תרגום יונתן 'ממתן' את המקרא, בדומה למאמר המקרא:

[ויקרא כד כ] שֶׁבֶר, תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן--כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ.

כאשר התלמוד אומר שבדובר על פיתוי בכסף.

ב' תרגומים דומים למקרא.