פירוש התורה - וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת מקץ:

[בראשית מב לו] וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם:  יוֹסֵף אֵינֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ, וְאֶת-בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ, עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר לְהוֹן יַעֲקוֹב אֲבוּהוֹן, יָתִי אַתְכֵּילְתּוּן:  יוֹסֵף לָיְתוֹהִי, וְשִׁמְעוֹן לָא הֲוָה כָּא, וְיָת בִּנְיָמִין תִּדְבְּרוּן, עָלַי הֲוַאָה כֻּלְּהוֹן.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר לְהוֹם יַעֲקב אֲבוּהוֹן יָתִי אִתְכָּלְתּוּן יוֹסֵף אֲמַרְתּוּן חֵיוְתָא בִּישְׁתָּא אַכְלְתֵיהּ וְשִׁמְעוֹן אֲמַרְתּוּן מַלְכָּא דְאַרְעָא כַּפְתֵיהּ וְיַת בִּנְיָמִין בַּעֲיַין אַתּוּן לְמִיסַב עָלַי הֲוָאָה צוּקְתָא דְכוּלְהוֹן:

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַר לְהוֹן יַעֲקב אֲבוּהוֹן יָתִי תְכֶלְתּוּן יוֹסֵף מִן שָׁעָא דִשְׁלָחִית יָתֵיהּ לְוַתְכוֹן לֵית אֲנָא יָדַע מַה הֲוָה בְּסוֹפֵיהּ וְיַת בִּנְיָמִין אַתּוּן בַּעֲיָין לְמִיסַב וְעָלַי הִינוּן לְמוֹקְמָא תְּרֵי עֲשַר שִׁבְטִין:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 501]):

"ויאמר להם יעקב אביהם: אותי שכלתם, יוסף אמרתם: חיה רעה אכלתהו, ושמעון אמרתם: מלך הארץ אסרו, ואת בנימין רוצים אתם לקחת, עלי היו כבר כל הצרות."

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

" ויאמר להם יעקב אביהם: אותי שכלתם, יוסף, מהשעה ששלחתי אותו אליכם, לא יודע אני מה היה סופו, ואת בנימין אתם רוצים לקחת, ועלי יש להעמיד שנים עשר שבטים."

-          ירושלמי (קטעים) מוסיף וְעָלַי הִינוּן לְמוֹקְמָא תְּרֵי עֲשַר שִׁבְטִין שבעברית ועלי יש להעמיד שנים

עשר שבטים.

לעומת זה, אבן עזרא מפרש את המקרא:

כלנה — כל הצרות האלה:

זה בדומה לתרגום יונתן עָלַי הֲוָאָה צוּקְתָא דְכוּלְהוֹן שבעברית עלי היו כבר כל הצרות.

לגבי פסוק זה, יש הבדל די גדול בין תרגום יונתן לבין ירושלמי (קטעים), לגבי סוף הפסוק: עָלַי הֲוָאָה צוּקְתָא דְכוּלְהוֹן (תרגום יונתן) מול וְעָלַי הִינוּן לְמוֹקְמָא תְּרֵי עֲשַר שִׁבְטִין (ירושלמי (קטעים)).

יכול להיות שדבר זה מביא ספק בהנחה שיש מקור משותף לני תרגומים אלה.

-          באותו הספר, מצאתי התייחסות לסוף הפסוק שבירושלמי (קטעים):

"ו ב ת ר ג ו ם ירושלמי כאן, אי׳: ועלי היגון למוקמי תרי עשר שבטין (ועלי עדיין להקים שנים עשר

שבטים) ־ עיין בספר מכתם לדוד כאן, שמבאר, וז״ל: וי״ל שיישב בזה הירושלמי, שלכאורה קשה מאי קמשמ״ל בזה, פשיטא דיעקב סובל צער של כולם."

אפשר אולי לחבר בין הפירוש הזה של ירושלמי (קטעים) פשיטא דיעקב סובל צער של כולם לבין מאמר חז"ל צדיק ורע לו רשע וטוב לו (המקור בגמרא מסכת ברכות דף ז' ע"א:): רע לצדיק מפני שהוא, הצדיק, סובל, נושא עליו, צער של כולם.

ב' תרגומים דומים למקרא.