פירוש התורה - וְאֵל שַׁדַּי, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת-אֲחִיכֶם אַחֵר, וְאֶת-בִּנְיָמִין; וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת מקץ:

[בראשית מג יד] וְאֵל שַׁדַּי, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת-אֲחִיכֶם אַחֵר, וְאֶת-בִּנְיָמִין; וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי. 

[תרגום אונקלוס] וְאֵל שַׁדַּי, יִתֵּין לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גֻּבְרָא, וְיִפְטַר לְכוֹן יָת אֲחוּכוֹן אֻחְרָנָא, וְיָת בִּנְיָמִין; וַאֲנָא, כְּמָא דִּתְכֵילִית תְּכֵילִית. 

[תרגום יונתן]  וְאֵל שַׁדַי יִתֵּן לְכוֹן רַחֲמִין קֳדָם גַבְרָא וְיִפְטוֹר לְכוֹן יַת אֲחוּכוֹן חוֹרָנָא וְיַת בִּנְיָמִין וַאֲנָא הָא כְּבַר אִתְבַּשְרִית בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אֲרוּם אִין אִיתְכְּלִית עַל יוֹסֵף אִיתְכַּל עַל שִׁמְעוֹן וְעַל בִּנְיָמִין:

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲנָא הֵיךְ מַה דִי לָא תְּכָלִית עַל יוֹסֵף בְּרִי כֵּן לָא אוֹסִיף לְמִתְכְּלָא לָא עַל שִׁמְעוֹן וְלָא עַל בִּנְיָמִין:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 505]):

"בספר אהבת יונתן פי׳,  וא-ל שד-י יתן לכם רחמים לפני האיש, ויפטור לכם את אחיכם האחר (ממאסרו) ואת בנימין, ואני הנה כבר נתבשרתי ברוח הקודש כי אם נשכלתי על יוסף אשכל על שמעון ועל בנימין ־ הכוונה כשם שלא נשכלתי מיוסף כי ישנו חי, כמו כן לא אשכל גם משמעון ובנימין .

וכן תרגם הירושלמי, וכאומרו בבר״ר (רפצ״א): וליעקב נתגלה ברוח הקודש שיוסף קיים, שנאמר־ ״ וירא יעקב גו׳ כי יש שבר במצרים ״,  כי יש סבר (אחרית תקוה) ויוסף הוא השליט, עכ״ל (עד כאן לשונו)."

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

הַךְ   -   זוֹ; הַלֵּזוּ; אוֹתָהּ; הַהִיא; הַלָּז; אוֹתוֹ; הַהוּא

תְּכָלָא (שבת קנא ב)   -   שְׁכוֹל

"ואני זאת, מה שלא שכול על יוסף בני, לא אוסיף להיות שכול לא על שמעון, ולא על בנימין."

-          תרגום יונתן וירושלמי (קטעים) מוסיפים נבואת ישראל, על ידי רוח הקודש, על הגורל המשותף של

יוסף, שמעון, ובנימין.

אפשר אולי לשאול, למה היה צריך לחכות, להמתין, כול הזמן הזה. יש אולי רמז: כול תהליך דורש זמן, אין 'עכשיו', יש תהליך שלוקח זמן. כנראה, דבר דומה עם תהליך התשובה של בני ישראל.