פירוש התורה - וְלֹא-שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ; וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם, מֹשֶׁה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

  כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות טז כ] וְלֹא-שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה, וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, וַיָּרֻם תּוֹלָעִים, וַיִּבְאַשׁ; וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם, מֹשֶׁה. 

[תרגום אונקלוס] וְלָא קַבִּילוּ מִן מֹשֶׁה, וְאַשְׁאַרוּ גֻּבְרַיָּא מִנֵּיהּ עַד צַפְרָא, וּרְחֵישׁ רִחְשָׁא, וּסְרִי; וּרְגֵיז עֲלֵיהוֹן, מֹשֶׁה. 

[תרגום יונתן] וְלָא קַבִּילוּ מִן משֶׁה וְשַׁיְירוּ דָתָן וַאֲבִירָם גּוּבְרַיָיא חַיָיבַיָא מִנֵיהּ עַד צַפְרָא וְאַרְחֵשׁ מוֹרְנִין וּסְרֵי וּרְגַז עֲלֵיהוֹן משֶׁה: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 190]):

"בספר אהבת יונתן פירש: ולא שמעו אל משה, ויותירו דתן ואבירם האנשים הרשעים מן המן עד בוקר - ותרגם כן, שבספרי אי׳, שבכל מקום שנאמר: ״אנשים״ היינו צדיקים, לכן יפרש שכאן הרצון, על אנשים רשעים, שהם דתן ואבירם המפורסמים ברשעם."

-          לעניות דעתי, מעניין למה תרגום יונתן מוסיף את השמות של דתן ואבירם, כאשר אין שמות לא במקרא וגם לא בתרגום

אונקלוס. יכול להיות שתרגום יונתן עושה זה כדי שהמעשה יהיה יותר מושך. אולי עוד רמז, האנשים, הציבור, מושפעים על ידי המנהיגים שלהם. כאשר אומרים 'אנשים' אין כתובת, אין פנים מאחורי זה, כאילו אף אחד בעצם לא עשה עבירה. לעומת זה, כאשר אומרים שמות, יש פתאום למי לפנות, ממי לבקש חשבון.

ב' תרגומים דומים למקרא.