פירוש התורה - וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות יז ט]  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים, וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק; מָחָר, אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי.  

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר מֹשֶׁה לִיהוֹשׁוּעַ בְּחַר לַנָא גֻּבְרִין, וּפוֹק אֲגִיחַ קְרָבָא בַּעֲמָלֵק; מְחַר, אֲנָא קָאֵים עַל רֵישׁ רָמְתָא, וְחֻטְרָא דְּאִתְעֲבִידוּ בֵּיהּ נִסִּין מִן קֳדָם יְיָ, בִּידִי. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנָא גּוּבְרִין גִּבָּרִין וְתַקִּיפִין בְּפִקּוּדַיָא וְנִצְחָנֵי קְרָבָא וּפוּק מִתְּחוֹת עֲנָנֵי יְקָרָא וּסְדַר סִדְרֵי קְרָבָא לִקְבֵיל מַשִׁירְיַין עֲמָלֵק מְחַר אֲנָא קָאִים בְּצוֹמָא מֵעַתַּד בְּזַכְוָות אַבְהָתָא רֵישֵׁי עַמָּא וְזַכְוַות אִימְהָתָא דִמְתִילַן לִגְלִימָתָא וְחוּטְרָא דְאִתְעֲבִידוּ בֵיהּ נִיסִין מִן קֳדָם יְיָ בִּידִי: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 195]):

"ומשה אמר ליהושע : בחר לנו אנשים גיבורים וחזקים במצודת, ונוצחי מלחמה, (כפירש״י: גבירים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן), וצא מתחת ענני הכבוד. והלחם לנגד מחנה עמלק, מחר אני עומד בצום ניצב מזומן בזכיות האבות ראשי העם, וזכיות האימהות אשר משולות לגבעות. והמטה שנעשו בו נסים מלפני ה', בידי."

-          תרגום יונתן מונה את הדברים שמשה רבינו ע"ה סומך עליהם:

בְּצוֹמָא שבעברית בצום, ז"א, בטהרה.

בְּזַכְוָות אַבְהָתָא רֵישֵׁי עַמָּא וְזַכְוַות אִימְהָתָא דִמְתִילַן לִגְלִימָתָא שבעברית בזכיות האבות ראשי העם, וזכיות האימהות אשר משולות לגבעות, ז"א, במקורות בני ישראל, אבותיהם ואימותיהם. אולי גם ערך המשפחה, אבות ואימות.

וְחוּטְרָא דְאִתְעֲבִידוּ בֵיהּ נִיסִין מִן קֳדָם יְיָ בִּידִי שבעברית והמטה שנעשו בו נסים מלפני ה', בידי, ז"א, בהשגת הקב"ה.

והכול הולך ביחד, הקב"ה, קיום המצוות, ומקורות בני ישראל, אבותיהם ואימותיהם.

אולי עוד תירוץ, חיבור בין הקב"ה, המשגיח על כול העולם כולו, בין העם, עם בני ישראל, השבט, והמשפחה, ובין האיש הפרטי בטהרתו. יש לשלב כול המרכיבים האלה כדי לקבל את השגחת הקב"ה.

-          יש אולי עוד שאלה: במלחמת עמלק, משה רבינו ע"ה צם, סומך על זכויות אבותינו ואימותינו, ומתפלל את הקב"ה, משה רבינו

לבדו. לעומת זה, במגילת אסתר, בפורים, מסופר שאסתר ביקשה מכול היהודים, לצום שלושה ימים, להסתמך על זכויות אבותיהם ואימותיהם, ולהתפלל אל הקב"ה.

השאלה היא, למה משה רבינו עושה דברים אלה לבדו, אבל אסתר המלכה מבקשת זאת מכול בני ישראל.

שאלתי שאלה זאת ושמעתי תירוץ, משה רבינו היה משול לכול עם ישראל. לכן, היה מספיק שרק הוא צם, והתפלל אל הקב"ה.

יכול להיות אולי תירוץ כזה: בזמנו של מלחמת עמלק, שהיה לפני מעמד הר סיני, בני ישראל עוד לא קיבלו את התורה ואת המצוות. יותר מזה, למרות כול הניסים שהקב"ה עשה להם, לבני ישראל, בני ישראל קמו על משה ואהרון, ניסו וגם ניסו את הקב"ה. לכן, יכול להיות שבזמן ההוא לא הייתה לבני ישראל הכוונה שבקיום המצוות, האמונה השלמה בהקב"ה. אמרו חז"ל שבני ישראל קיבלו את התורה בהר סיני, בכפייה, ללא ידיעה ומבלי להפנים אותה, הקב"ה כפה עליהם לקבל את התורה ואת המצוות. לאומת זה, אומרים חז"ל, בפורים, בני ישראל קיבלו את התורה ואת המצוות מחדש, והפעם בידיעה שלמה, בשמחה, ובכוונה.

לכן, זה יכול להיות תירוץ ותשובה לשאלה זאת. לכן, יש אולי רמז, כמה חשובה הכוונה, הידיעה, האמונה בביצוע המצוות, בתפילה, ובשיחה הפרטית עם הקב"ה.

לעניות דעתי, רמזים נפלאים!