פירוש התורה - וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות יז יב] וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

[תרגום אונקלוס] וִידֵי מֹשֶׁה יְקַרָא, וּנְסִיבוּ אַבְנָא וְשַׁוִּיאוּ תְּחוֹתוֹהִי וִיתֵיב עֲלַהּ; וְאַהֲרוֹן וְחוּר סְעִידִין בִּידוֹהִי, מִכָּא חַד וּמִכָּא חַד, וַהֲוַאָה יְדוֹהִי פְּרִיסָן בִּצְלוֹ, עַד דְּעָאל שִׁמְשָׁא. 

[תרגום יונתן] וִידוֹי דְמשֶׁה הֲווֹ יַקְרִין מִן בִּגְלַל דְּעִכַּב קְרָבָא לִמְחַר וְלָא אִזְדְּרַז בְּיוֹמָא הַהוּא לְפוּרְקָנָא דְיִשְרָאֵל וְלָא הֲוָה יָכִיל לְמִיזְקַפְהוֹן בִּצְלוֹי וּמִן דַּהֲוָה צָבֵי לְסִגּוּפֵי נַפְשֵׁיהּ נְסִיבוּ אַבְנָא וְשַׁוִּיוּ תְּחוֹתוֹי וִיתֵיב עִילַוָּהּ וְאַהֲרן וְחוּר מְסַעֲדִין לִידוֹי מִיכָּא חָד וּמִכָּא חָד וְהַוָּאָה יְדוֹי פְּרִיסַן בְּהֵימְנוּתָא בִּצְלוֹ וְצוֹמָא עַד מִטְמוֹעַ שִׁמְשָׁא: 

[ירושלמי (קטעים)] וִידוֹי דְמשֶׁה הֲווֹ זָקְפַן בִּצְלוֹי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 196]):

"כספר אהבת יונתן פי׳, וידיהם של משה היו כבדים מפני שעיכב המלחמה עד למחר, ולא נזדרזו ביום ההיא לגאולה ישראל, ולא היה יכול לזוקפם בתפילה, ועל שהיה משה רוצה לסגף נפשו לקחו (אהרן וחור) אבן וישימו תחתיו וישב עליה. ואהרן וחור תומכים לידיו מזה אחד ומזה אחד (כדאי׳ בתענית יא.:  אלא כך אמר משה הואיל וישראל שרוין בצער אף אני אהיה עמהם בצער). והיו ידיו פרושות (כול היום) באמונה בתפילה ותענית, עד שקיעת החמה."

לסגף - מנע מאחר לממש רצונות, הנאות וצרכים; עינה

-          תרגום יונתן מפרש את הסגולות של משה רבינו ע"ה: וְהַוָּאָה יְדוֹי פְּרִיסַן בְּהֵימְנוּתָא בִּצְלוֹ וְצוֹמָא שבעברית והיו ידיו פרושות

(כול היום) באמונה בתפילה ותענית.

אפשר אולי לתרץ זה כמו אמונה בזכויות האבות והאימהות שלנו, תפילה אל הקב"ה, וטהרה.