בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים
חיים רחמים
כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:
[שמות טז ל] וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם,
בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי.
[תרגום אונקלוס]
וּשְׁבַתוּ עַמָּא, בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה.
[תרגום יונתן] וְנָחוּ
עַמָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה:
א' תרגומים
דומים למקרא.
ב' כתוב
במקרא וַיִּשְׁבְּתוּ, כתוב בתרגום יונתן וְנָחוּ שבעברית
ונחו.
לשבות -
(פ') לפתוח בשביתה, להפסיק לעבוד, לנקוט בעיצומים, להכריז על סכסוך עבודה, לנקוט
בסנקציות, לשבש סדרי עבודה; להפסיק, לחדול; להיעצר, לעמוד, להיפסק, לדמום, לכבות,
להפסיק לפעול, לחדול מלהתקיים
לנוח - (פ') להיות במנוחה, לשקוט, לנפוש, לא לעבוד,
לחדול ממלאכה, לשבות, לעשות הפסקה, לשכב, לתפוס שלווה, לישון, להירגע, לשקוט,
להתרענן, להחליף כוח, לנמנם, להפסיק, לעצור).
-
אפשר
אולי להגיד שתרגום יונתן וְנָחוּ כולל את רוב רובם של המרכיבים של המילה
במקרא וַיִּשְׁבְּתוּ.
מעניין שמילות אלה לא
כוללות לימוד דברי תורה, דבר מאד משמעותי בהלכות השבת. יכול להיות שלימוד דברי
תורה בשבת הופיע בזמן הגמרא, אחרי או באותו זמן עם תרגום יונתן [ www.yeshiva.org.il/midrash/15220]:
מצווה להרבות בלימוד תורה
ביום השבת, ואמרו חכמים (ירושלמי שבת טו, ג):" לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם
בדברי תורה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה