פירוש התורה - וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

  כתוב בספר שמות, פרשת יתרו:

[שמות יט ו] וְאַתֶּם תִּהְיוּ-לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וְגוֹי קָדוֹשׁ:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר תְּדַבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

[תרגום אונקלוס] וְאַתּוּן תְּהוֹן קֳדָמַי מַלְכִין כָּהֲנִין, וְעַם קַדִּישׁ:  אִלֵּין, פִּתְגָמַיָּא, דִּתְמַלֵּיל, עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 

[תרגום יונתן] וְאַתּוּן תְּהוֹן קֳדָמַי מַלְכִין קְטִירֵי כְּלִילָא וְכַהֲנִין מְשַׁמְשִׁין וְעַם קַדִּישׁ אִלֵין פִּתְגָמַיָא דִּתְמַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל: 

[ירושלמי (קטעים)] וְאַתּוּן תְּהַוָון לִשְׁמִי מַלְכִין וְכַהֲנִין וְאוּמָא קַדִּישָׁא אִלֵין דִּבְּרַיָיא דִּי תְמַלֵּיל:

א' תרגום יונתן בעברית:

"ואתם תהיו לי מלכים קשורים עטרה (אולי מלכים וקטר עטרה), וכוהנים משמשים, ועם קדוש. אלה הדברים שתומר לעם בני ישראל."

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

"ואתם תהיו לשמי מלכים וכוהנים ועם קדוש. אלה דברים שתומר (לבני ישראל)."

-          מעניין אולי להשוות את המקרא אל תרגום יונתן: כתוב במקרא מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, כתוב בתרגום יונתן מַלְכִין קְטִירֵי כְּלִילָא

וְכַהֲנִין מְשַׁמְשִׁין.

ז"א, לפי תרגום יונתן, גם מלכים, וגם כוהנים. זה שונה מאשר כתוב במקרא מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, שכולם כוהנים. יש בתרגום יונתן מן 'חלוקת עבודה' בין כוהנים, לבין המכים, לא יכולים להיות גם זה וגם זה. ראה שושלת החשמונאים, שהיו גם מלך וגם כהן גדול, והוכיחו אותם על זה.

מצאתי באינטרנט https://www.arachim.org/FAQSDetail.asp?FaqID=2202 (מאת הרב זאב גרינוולד, ערכים):

"הרמב"ן (בראשית מ"ט, י') מונה שני חטאים שבגללם העניש הקב"ה את החשמונאים:
א. החשמונאים לא היו מזרע יהודה ומבית דוד, והסירו את השבט והמחוקק משבט יהודה, המוזכרים בברכת יעקב לבניו. עונשם היה מידה כנגד מידה, שהמשיל הקדוש ברוך הוא עליהם את עבדיהם והם הכריתום.
ב. החשמונאים היו כהנים, ולכהן אין חלק במלכות. הם נצטוו:"תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרוכת, ועבדתם עבודת מתנה, אתן את כהונתכם" (במדבר י"ח, ז'). ולפי שנתעטרו בעטרה שאינה שלהם, סיבב הקב"ה והקים עליהם את הורדוס עבדם אשר כילה את זרעם."

לעניות דעתי, יש דבר עצום בזה, 'הפרדת רשויות' בין כהונה לבין מלוכה. יש כאן בלם ומחסום בפני שלטון טוטליטרי בעם ישראל. ז"א, אפילו שבמבט ראשון המלוכה היא שלטון אחיד, שלטון טוטליטרי, מן דיקטטורה, בעם ישראל היא לא כך. יש עוד מרכיב חשוב, הכהונה שיכולה וגם עושה ומוכיחה את המלך כאשר המלך טועה. יש להזכיר את מלך דוד שהוכח על ידי הנביא נתן, שהוא בעצמו היה כהן:

[שמואל ב ב א-יג] א וַיִּשְׁלַח יְהוָה אֶת-נָתָן, אֶל-דָּוִד; וַיָּבֹא אֵלָיו, וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָיוּ בְּעִיר אֶחָת, אֶחָד עָשִׁיר, וְאֶחָד רָאשׁ.  ב לְעָשִׁיר, הָיָה צֹאן וּבָקָר--הַרְבֵּה מְאֹד.  ג וְלָרָשׁ אֵין-כֹּל, כִּי אִם-כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר קָנָה, וַיְחַיֶּהָ, וַתִּגְדַּל עִמּוֹ וְעִם-בָּנָיו יַחְדָּו; מִפִּתּוֹ תֹאכַל וּמִכֹּסוֹ תִשְׁתֶּה, וּבְחֵיקוֹ תִשְׁכָּב, וַתְּהִי-לוֹ, כְּבַת.  ד וַיָּבֹא הֵלֶךְ, לְאִישׁ הֶעָשִׁיר, וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ, לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא-לוֹ; וַיִּקַּח, אֶת-כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָאשׁ, וַיַּעֲשֶׂהָ, לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו.  ה וַיִּחַר-אַף דָּוִד בָּאִישׁ, מְאֹד; וַיֹּאמֶר, אֶל-נָתָן, חַי-יְהוָה, כִּי בֶן-מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת.  ו וְאֶת-הַכִּבְשָׂה, יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם:  עֵקֶב, אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וְעַל, אֲשֶׁר לֹא-חָמָל.  {ס}  ז וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל-דָּוִד, אַתָּה הָאִישׁ;  {ס}  כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָנֹכִי מְשַׁחְתִּיךָ לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל, וְאָנֹכִי הִצַּלְתִּיךָ, מִיַּד שָׁאוּל.  ח וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת-בֵּית אֲדֹנֶיךָ, וְאֶת-נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ, וָאֶתְּנָה לְךָ, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה; וְאִם-מְעָט--וְאֹסִפָה לְּךָ, כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה.  ט מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת-דְּבַר יְהוָה, לַעֲשׂוֹת הָרַע בעינו (בְּעֵינַי), אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב, וְאֶת-אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה; וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ, בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן.  י וְעַתָּה, לֹא-תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ--עַד-עוֹלָם:  עֵקֶב, כִּי בְזִתָנִי, וַתִּקַּח אֶת-אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי, לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.  {ס}  יא כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ, וְלָקַחְתִּי אֶת-נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ, וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ; וְשָׁכַב עִם-נָשֶׁיךָ, לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת.  יב כִּי אַתָּה, עָשִׂיתָ בַסָּתֶר; וַאֲנִי, אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, נֶגֶד כָּל-יִשְׂרָאֵל, וְנֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ.  {ס}  יג וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-נָתָן, חָטָאתִי לַיהוָה;  {ס}  וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל-דָּוִד, גַּם-יְהוָה הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ--לֹא תָמוּת. 

יש אולי להזכיר, שבמלכות מצרים, המלך, הפרעה, היה גם אל עבור המצרים, ז"א, מן חיבור בין מלכות לבין עבודת האל באותו איש.

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.