בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר ויקרא, פרשת צו:
[ויקרא ו ז] וְזֹאת תּוֹרַת, הַמִּנְחָה: הַקְרֵב אֹתָהּ
בְּנֵי-אַהֲרֹן לִפְנֵי יְהוָה, אֶל-פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ.
[תרגום
אונקלוס] וְדָא אוֹרָיְתָא, דְּמִנְחָתָא: דִּיקָרְבוּן יָתַהּ בְּנֵי
אַהֲרוֹן קֳדָם יְיָ, לִקְדָם מַדְבְּחָא.
[תרגום
יונתן] וְדָא אוֹרַיְיתָא דְמִנְחָתָא דְיִקְרְבוּן יָתָהּ בְּנֵי אַהֲרן
כַּהֲנָא קֳדָם יְיָ לִקְדָם מַדְבְּחָא:
א'
תרגומים דומים למקרא.
-
תרגום
יונתן מוסיף אַהֲרן כַּהֲנָא שבעברית אהרן הכוהן. תרגום יונתן מוסיף
את התואר של אהרן הכוהן.
זה
אולי רמז, מנהג, לקרוא לאנשים גם לפי התואר שלהם, או התפקיד שלהם, או המקצוע שלהם.
יכול להיות שזאת הייתה השיטה לקבוע שמות משפחה לפני מאה או מאתיים שנים. למה
בימינו מנהג זה פחות נפוץ? אולי 'דמוקרטיה', אולי ריבוי המקצועות, והתפקידים. יכול
להיות שמבנה הקהילה השתנה, מבנה היחסים בין אנשים.
אני
זוכר כאשר הייתי ילד, היו לנו הרבה קרובים, כולם קרובים זה לזה. היו שניים שלושה גברים
עם אותו שם, או נשים עם אותו שם, דוד, יסאק, קוצה. כדי להבדיל ביניהם, היו מוסיפים
שם האישה, או הבעל שלהם: קוצה של מרצ'ל, קוצה של יסאק, או דוד של אדלה, או דוד של
לוצ'יה.
יכול
להיות שתרגום יונתן מרגיש צורך להבדיל את אהרן הכוהן משאר הגברים בשם אהרן, שאולי
חיו מזמן יציאת מצרים, ועד הזמן של כתיבת תרגום יונתן.
השאלה
הבאה: מה המובן של השם 'אהרן'? מצאתי מאמר שמסביר בדיוק זה
למשמעות
השם "אהרן", על ידי שלומי רֵייסקין:
"באוצר
המדרשים מובא שיוכבד קראה לבנה אהרן, מלשון "הריון":... פילון
האלכסנדרוני מקשר בין השם אהרון למילה 'הר'...."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה