פירוש התורה - וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ: בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

 כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד כז] וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ:  בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁם. 

[תרגום אונקלוס] וְאִם אֲנָשׁ חַד יְחוּב בְּשָׁלוּ, מֵעַמָּא דְּאַרְעָא:  בְּמִעְבְּדֵיהּ חַד מִפִּקּוֹדַיָּא דַּייָ, דְּלָא כָּשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא--וִיחוּב.

[תרגום יונתן] וְאִין בַּר נַשׁ חַד יֵיחוֹב בְּשָׁלוּ מִן עַמָא דְאַרְעָא בְּמַעֲבְדֵיהּ חַד מִן פִּקוּדַיָא דַיְיָ דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְיִתְחַיֵיב:

א' תרגומים דומים למקרא.

-          אולי, דבר מעניין: כתוב במקרא, ובדומה גם בתרגומים: וְאִם-נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה, מֵעַם הָאָרֶץ: 

בפסוקים הקודמים, המקרא דיבר על הכוהן הגדול, על הנשיאים, שעברו על מצוות ה' בשגגה. עכשיו, מדברים על עם הארץ. לכן, המובן כאן של 'עם הערץ' זה אנשים ללא תפקידים, שלא מנהיגים, העם הפשוט. המובן הזה מתאים לתקופה של התורה, של בית המקדש הראשון.

המובן של 'עם הארץ' כנראה משתנה בזמן בית המקדש השני, עם הופעת הפרושים, הכת שמביאה לחזית את התלמידים החכמים, את הרבנים. כנראה, החל מתקופה זאת, וגם בימינו, הביטוי 'עם הארץ' מסמל אנשים שלא תלמידים חכמים, שלא לומדים, שלא יודעים, והכוונה שלא יודעים תורה, תנ"ך, משנה, גמרא, הלכות, ספרות הקודש.

מעניין, שלפי מובן המילים, הביטויים, כאשר המובן משתנה לאורך הזמן, אפשר אולי לגלות את זמן, תקופת כתיבת הספר, הפרשנות.