פירוש התורה - וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל-מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁמוּ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

  כתוב בספר ויקרא, פרשת ויקרא:

[ויקרא ד יג] וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל-מִצְוֺת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה--וְאָשֵׁמוּ. 

[תרגום אונקלוס] וְאִם כָּל כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל, יִשְׁתְּלוֹן, וִיהֵי מְכֻסַּא פִּתְגָמָא, מֵעֵינֵי קְהָלָא; וְיַעְבְּדוּן חַד מִכָּל פִּקּוֹדַיָּא דַּייָ, דְּלָא כָּשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא--וִיחוּבוּן. 

[תרגום יונתן] וְאִין כָּל כְּנִישְׁתָּא דְיִשְרָאֵל יִשְׁתְּלוּן וְיִתְכַּסֵי פִּתְגַם מִן מֵחְמֵי קְהָלָא וְיַעֲבְדוּן בְּשָׁלוּ מִן חַד מִן כָּל פִּקוּדַיָא דַיְיָ דְלָא כַשְׁרִין לְאִתְעֲבָדָא וְיִתְחַיְיבוּן:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מדגיש: וְיַעֲבְדוּן בְּשָׁלוּ שבעברית ויעשו בשגיאה (בטעות).

-          רש"י מפרש באופן דומה:

ונעלם דבר - טעו להורות באחת מכל כריתות שבתורה שהוא מותר

-          מעניין ונפלא, לעניות דעתי, ההבדל הגדול, העצום, בין בשגיאה לבין במזיד. יש, אולי, כמה השלכות:

לא לדון את חברך אלא רק אחרי חקירה מעמיקה. תמיד, יכול להיות שעשה דבר בשגיאה, דבר שבמבט ראשון נראה כמזיד. לכן, לדון תמיד את חברך לכף זכות.

הרבה פעמים, אפילו איש מבוגר יכול להיות בנשמה כמו תינוק שנשבה. לכן, גם כן, לדון את חברך תמיד לכף זכות.