שיעורי "מוסר" 10

 

שיעורי "מוסר" 10

אגרת המוסר

לרבי ישראל מסלנט

עתה נשקיף נא בעבודתנו המחויבת לבוראנו יתברך, הלא דבר הוא. מה הוא הכלל אשר ממנו נשאב הפרטים? בלי דעת ובלי תבונה נכיר שהאמונה המרחפת בנו, שהאלוהים שופט הוא לתת לאיש כפרי מעלליו, היא ראשית מצעדנו לעבודתו יתברך. הוא מאמר חז"ל (מכות כד.), בא חבקוק והעמידן על אחת "וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב, ד). ומאמר חכמינו ז"ל (בבא בתרא עח:) "על-כן יאמרו המושלים בואו חשבון" (במדבר כא, כז)-"המושלים", אלו המושלים ביצרם, "באו חשבון"-בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצווה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה. אכן למורת-רוח ודאבון לב, כוח הכללי הזה מסתתר בנו, נחבא במצפוני הלב, בל יראה החוצה, אם לא נשים לב לשדד אדמות לבבנו בהרחבת רעיוני המוסר. אי לזאת, כל הכוח הכללי הלזה בל ישלח פארותיו על האיברים לאוסרם במאסר היראה. ומזה הכלל לא ימשכו הפרטים להישמר מהעבירות המתרגשות, ונכשלים אנחנו בכל עת בעבירות רמות עד שמים יגיעו: בחטאי הלשון באין מעצור לרוחנו, ובעסקי משא ומתן למכביר, וביטול תורה על כולנה. ובכלל, בכל האיברים כמעט אין במו מתום, למתבונן היטב איש לפי ערכו, שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, ונכשל בעבירות נישאות ורמות, אשר גם לחשכת לבבנו כסומים נחשבנו, אין רואה גודלם. רק אם נשקיפה על-ידי כלי-המחזה המגדלת דבר גדול למאוד, הנראה לחולשת ראותנו כקטן, הוא השכל הנכון, על-פי התורה הנאמנה, נמצא אותם חמורות הרבה באיכותם ביתר שאת ויתר עז.

-          עתה נשקיף נא בעבודתנו המחויבת לבוראנו יתברך, הלא דבר הוא. – לעניות דעתי, דבר מעניין: רבי ישראל מסלנט מטבל את הכתב שלו בביטויים מן התנ"ך. ראינו את זה עד עכשיו, וכאן עוד פעם. קשה להבין מה זה " הלא דבר הוא". מצאתי בתנ"ך, ספר שמואל א, ביטוי דומה:

[שמואל א יז כט] וַיֹּאמֶר דָּוִד מֶה עָשִׂיתִי עָתָּה הֲלוֹא דָּבָר הוּא.

כדאי אולי לקרוא את כול הפרק:

[שמואל א י זכו-לג] כו וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֗ד אֶֽל־הָאֲנָשִׁ֞ים הָעֹמְדִ֣ים עִמּוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַה־יֵּעָשֶׂ֗ה לָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר יַכֶּה֙ אֶת־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַלָּ֔ז וְהֵסִ֥יר חֶרְפָּ֖ה מֵעַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֣י מִ֗י הַפְּלִשְׁתִּ֤י הֶעָרֵל֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י חֵרֵ֔ף מַעַרְכ֖וֹת אֱלֹהִ֥ים חַיִּֽים׃ כז וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ הָעָ֔ם כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יֵעָשֶׂ֔ה לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר יַכֶּֽנּוּ׃ כח וַיִּשְׁמַ֤ע אֱלִיאָב֙ אָחִ֣יו הַגָּד֔וֹל בְּדַבְּר֖וֹ אֶל־הָאֲנָשִׁ֑ים וַיִּֽחַר־אַף֩ אֱלִיאָ֨ב בְּדָוִ֜ד וַיֹּ֣אמֶר ׀ לָמָּה־זֶּ֣ה יָרַ֗דְתָּ וְעַל־מִ֨י נָטַ֜שְׁתָּ מְעַ֨ט הַצֹּ֤אן הָהֵ֙נָּה֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲנִ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־זְדֹנְךָ֗ וְאֵת֙ רֹ֣עַ לְבָבֶ֔ךָ כִּ֗י לְמַ֛עַן רְא֥וֹת הַמִּלְחָמָ֖ה יָרָֽדְתָּ׃ כט וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד מֶ֥ה עָשִׂ֖יתִי עָ֑תָּה הֲל֖וֹא דָּבָ֥ר הֽוּא׃ ל וַיִּסֹּ֤ב מֵֽאֶצְלוֹ֙ אֶל־מ֣וּל אַחֵ֔ר וַיֹּ֖אמֶר כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה וַיְשִׁבֻ֤הוּ הָעָם֙ דָּבָ֔ר כַּדָּבָ֖ר הָרִאשֽׁוֹן׃ לא וַיִּשָּֽׁמְעוּ֙ הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר דָּוִ֑ד וַיַּגִּ֥דוּ לִפְנֵֽי־שָׁא֖וּל וַיִּקָּחֵֽהוּ׃ לב וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל אַל־יִפֹּ֥ל לֵב־אָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִם־הַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה׃ לג וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־דָּוִ֗ד לֹ֤א תוּכַל֙ לָלֶ֙כֶת֙ אֶל־הַפְּלִשְׁתִּ֣י הַזֶּ֔ה לְהִלָּחֵ֖ם עִמּ֑וֹ כִּֽי־נַ֣עַר אַ֔תָּה וְה֛וּא אִ֥ישׁ מִלְחָמָ֖ה מִנְּעֻרָֽיו׃

דברי מפרשים:

[ר' קרא] הלא דבר הוא - כלומר: וכי אמרתי להלחם עם הפלשתי? אני שאלתי: מה יעשה לאיש אשר יכנו , ולא מפני שרצוני להלחם עמו; וזהו שאמר: הלא דבר הוא.

[ר' מטראני] מה עשיתי עתה הלא דבר הוא - וכי מיד ירדתי להלחם עמו? דיבור בעלמא דיברתי ולא עשיתי שום מעשה. וכדי לשתקו מעליו אמר כן.

נחזור לביטוי של רבי ישראל מסלנט ע"ה: "עתה נשקיף נא בעבודתנו המחויבת לבוראנו יתברך, הלא דבר הוא." לעניות דעתי, "עתה נשקיף נא בעבודתנו המחויבת לבוראנו יתברך, דיבור בעלמא דיברתי ולא עשיתי שום מעשה!" , ז"א, דברים שהוא כותב, "הם דיבור בעלמא דיברתי ולא עשיתי שום מעשה!", פתיחה בדיון, בירור וביאור קושיא.

שבוע טוב ומבורך!