שיעורי "מוסר" 33
אגרת המוסר
לרבי ישראל מסלנט
כדומה
במחוזותינו אלו, תהילה לאל, איסורי נבילות וטריפות ודומיהם מוטבעים בנפש הישראלי,
עד אשר לא יצטרך שום איש לאכוף טבעו ותאוותו להתרחק מהם, כי המה לו לזרא. הלא לא
יעלה חלילה על לב שום אחד ממוכרי בשר כשר, להתרפות מלדרוש אצל מורה-צדק במצאו שום
דבר שיש בו חשש טרפות באיברים הפנימיים, עם היות לו לפעמים בעניין כזה הפסד מרובה,
ואין יודע בו זולתו. מורא שמים עליו בטבעו והרגלו. חלילה לו מרשע להכשיל את ישראל.
ואולם, בעונותינו הרבים, במשא ומתן הוא בהיפך: רוב בני-אדם לא ידרשו על חשש גזל
ועושק מעצמם, טרם יתבענו חבירו, ומהם אשר גם אחר התביעה יעשה תחבולות מרמה או
יעיז. והלא בתורה הכל שווה, זה לא-תעשה וזה לא-תעשה, כפי עניין התורה ומשפטיה,
"ובשר בשדה טרפה לא תאכלו" (שמות כב, ל), "לא-תאכלו כל-נבלה"
(דברים יד, כא), או "לא-תעשק את-רעך ולא תגזל" (ויקרא יט, יג) ודומיהם.
-
חזק וברוך! פסוק עכשווי ביותר!
שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה