שיעורי "מוסר" 28
אגרת המוסר
לרבי ישראל מסלנט
אמנם אם נאמר כי היצר-הרע הוא כוח התאווה, הדבר
נכון, כי תאוות האדם תלויה במזגו, ומזגי בני-אדם מתחלפים, לזאת גם עונותיהם
מתחלפים. אכן גם בזה לא יתכן, הלא עינינו רואות בני-אדם עושים עבירות עצומות, שאין
תאוותם גרמה להם כל-כך. ולפעמים התאווה מנגדתם, כמו האדם החפץ ומשתוקק הרבה אל
הכבוד המדומה, ובכבוד מצווה תגעל נפשו וכיוצא בזה. אין זאת, כי אם רוח הטומאה
המבלבלו ומובילו להרע גם נגד תשוקתו ההבלית.
מזה נראה בעליל, כי שתי השיטות נכונות. היצר-הרע
הוא כוח התאווה, וגם יש בו רוח הטומאה. וכן יצר-הטוב הוא השכל הנכון הרואה את
הנולד, וגם יש רוח הקדושה באדם.
-
לעניות דעתי, רבי ישראל מסלנט ע"ה כותב
"כי שתי השיטות נכונות." הוא כותב "נכונות" אבל לא "דומות"
או "שוות". כתוב "סור מרע ועשה טוב!". בשני המודלים יש מצד
אחד "סור מרע" ומצד אחד "עשה טוב". שני הצדדים האלה נמצאים בשתי
השיטות, בשני המודלים. אבל המובן, המשמעות, של שתי השיטות שונה זה מזה. כתבתי יותר
בשיעורי "מוסר" 27.
שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה