שיעורי "מוסר" 5
אגרת המוסר
לרבי ישראל מסלנט
"האדם חפשי בדמיונו, ואסור במושכלו;
דמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו, בל יחת מעתיד הודאי, עת יפקד ה' על כל מפעליו
ובשפטים קשים יוסר, בל ילכד זר בגללו, הוא לבדו ישא פרי חטאו, אחד הוא, עושה
העבירה והנענש. מרה היא, בל יאמר האדם זה חלי ואשאנו."
בל ילכד זר בגללו, הוא לבדו ישא פרי חטאו, אחד הוא, עושה העבירה
והנענש – לפי הפשט, הפירוש טריוויאלי: מי
שפשע, הוא מקבל את העונש.
אבל, זה באמת מה שיש? לעניות דעתי, האמירה מתייחסת לבית דין של
מעלה, לעולם הבא. לעומתו, בעולם הזה, אמרו חז"ל "אוי לרשע, אוי לשכנו!",
ולא אמרו אם השכן גם הוא רשע או אולי צדיק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה