שיעורי "מוסר" 7
אגרת המוסר
לרבי ישראל מסלנט
פגעי התבל מצעדים המה למכביר, מול ענשי העבירות;
תגעל נפש האדם למדי, יום לשנה יחשב. אוי לדמיון, אויב הרע הלזה! מידינו הוא,
בכוחנו להרחיקו, בתתנו אזן קשבת אל השכל, להשכיל על דבר אמת, לחשב שכר עבירה נגד
הפסדה. ומה נעשה? הדמיון נחל שוטף, והשכל יטבע אם לא נוליכנו באניה, היא רגשת הנפש
וסערת הרוח. בכל הדברים והעניינים יש כלל ופרט. אם אין כלל, אין פרט, כי אין בפרט
מה שבכלל. אכן, יש כלל באין פרט מוצאת. אי לזאת, ראשית כל דבר הוא הכלל. וממנו
הפרטים ימשכו.
פגעי התבל מצעדים המה למכביר, מול ענשי העבירות -
לעניות דעתי, הכתוב "הרעות המתובלות במצעד
הם בשפע, מול (לעומת) עונשי העבירה". יכול להיות שהרקע לאמירה זאת בספרות
חז"ל "העבירה מתוקה לרגע, אבל מרה לנצח". לצערי, לא מצאתי מקור לאמירה זאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה