שיעורי "מוסר" 3
אגרת המוסר
לרבי ישראל מסלנט
"האדם חפשי בדמיונו, ואסור במושכלו;
דמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו, בל יחת מעתיד הודאי, עת יפקד ה' על כל מפעליו
ובשפטים קשים יוסר, בל ילכד זר בגללו, הוא לבדו ישא פרי חטאו, אחד הוא, עושה
העבירה והנענש. מרה היא, בל יאמר האדם זה חלי ואשאנו."
בל יחת מעתיד
הודאי – לעניות דעתי, הכתב "ולא
ישבור מעתיד הוודאי". לעניות דעתי, כוונת
הכתוב היא: העתיד הוודאי עדיף, טוב יותר, מאשר הדמיון, או רצון הלב. זה לקח גדול
ביותר: לא לחשוב על הדמיון כעתיד בטוח! יש
אולי כמה סיבות: הדמיון הוא לא מציאות, יש הבדל עצום בין המציאות, לבין הדמיון,
המציאות מורכבת ביותר, האדם בשכלו המוגבל לא מסוגל לבנות דמיון שיכלול, שייקח
בחשבון, את כול המורכבות של המציאות, את כול הגורמים שמשפיעים על המציאות, ובונים
אותה כפי שהיא. הדמיון הולך לפי רצון הלב, או לפני רצון הלב, ובמודע או בתת-מודע,
הדמיון נותן הצידה ולא מתחשב בהם, בגורמים במציאות היכולים להכשיל תוכניותיו
הדמיוניות.
אפשר אולי
להגיד: אין עתיד וודאי! נכון! אפשר אולי להגיד: גם העתיד "הוודאי" בנוי
על בסיס הדמיון! אזי, יש להיזכר במה שאמר אחאב מלך ישראל לבן-הדד השני מלך ארם: "וַיַּעַן מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר דַבְּרוּ,
אַל-יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ"!
אין עתיד
וודאי, אין עתיד שבטוח יתקיים במאה אחוזים! זה נכון על הפרט, וזה נכון גם על הכלל,
על קבוצות גדולות, למשל על עם שלם. אנו אומרים "בעזרת ה'! אם ירצה ה'!".
אמרו
חז"ל ”מַתְלָא
אֲמַר – טָבָא חֲדָא צִיפָּרָא כְּפוּתָא מִן מְאָה פָּרְחֲיָין “ (קהלת רבה, פרשה ד, סימן ו) , שבעברית "טוב ציפור אחת כפותה מאשר מאה פורחות!". לעניות
דעתי, זה בדיוק ההבדל בין העתיד הוודאי לבין הדמיון: "טוב ציפור אחת כפותה
מאשר מאה פורחות!".
שבוע טוב
ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה