שיעורי "מוסר" 9
אגרת המוסר
לרבי ישראל מסלנט
פגעי התבל מצעדים המה למכביר, מול ענשי העבירות;
תגעל נפש האדם למדי, יום לשנה יחשב. אוי לדמיון, אויב הרע הלזה! מידינו הוא,
בכוחנו להרחיקו, בתתנו אזן קשבת אל השכל, להשכיל על דבר אמת, לחשב שכר עבירה נגד
הפסדה. ומה נעשה? הדמיון נחל שוטף, והשכל יטבע אם לא נוליכנו באניה, היא רגשת הנפש
וסערת הרוח. בכל הדברים והעניינים יש כלל ופרט. אם אין כלל, אין פרט, כי אין בפרט
מה שבכלל. אכן, יש כלל באין פרט מוצאת. אי לזאת, ראשית כל דבר הוא הכלל. וממנו
הפרטים ימשכו.
-
ומה
נעשה? הדמיון נחל שוטף, והשכל יטבע אם לא נוליכנו באניה, היא רגשת הנפש וסערת
הרוח. – כתיבה ומשלים
נפלאים! לעניות דעתי, יש כאן דבר מעניין מאד: רבי ישראל מסלנט ע"ה מביא עוד מידה
כדי להתגבר על הדמיון, בנוסף לשכל, וזה "רגשת הנפש וסערת הרוח". לעניות דעתי, זה מפתיע, החיבור בין השכל לבין "רגשת הנפש וסערת הרוח", יותר מזה, אלה "רגשת הנפש וסערת הרוח" האונייה שמונעת מהשכל לטבוע בתוך "הדמיון נחל שוטף"!
לכן, יש לנו 'רצון הלב' שמתחבר עם 'הדמיון', ומנגד 'האמת' 'השכל' 'רגשות
הנפש' וגם 'סערת הרוח'! לעניות דעתי, השכל לבדו, המחשבה הקרה לבדה לא יכולים לעבוד
לבדם, ללא שותפות הרוח, הנשמה, הרוחניות. השכל לבדו יכול להגיע למסקנות שגויות,
אפילו לא מוסריות, ללא הרוחניות שבאדם. אולי לקח, עלינו ללמוד גם את התורה, והתנ"ך
בכלל, היכולים לרומם רוחו ורוחניותו של האדם.
-
בכל הדברים והעניינים יש כלל ופרט. אם אין כלל,
אין פרט, כי אין בפרט מה שבכלל. אכן, יש כלל באין פרט מוצאת. אי לזאת, ראשית כל
דבר הוא הכלל. וממנו הפרטים ימשכו. – כפי שלומדים בגמרא, יש כלל ופרט, ויש פרט וכלל, ז"א, מה משיגים ממה, את
הפרט מהכלל, או את הכלל מהפרט. בלועזית זה deduction and induction, דדוקציה ו-אינדוקציה [לפי וויקיפדיה: במדע, אִינְדּוּקְצִיָּה (בעברית: אִכְלוּל) היא הדרך שבה מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים
מהם לקביעה כללית. התהליך ההפוך נקרא "דדוקציה".] לפי רבי ישראל מסלאנט, השיטה הפילוסופית המועדפת
שלו היא " ראשית כל דבר
הוא הכלל. וממנו הפרטים ימשכו".
שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה