שיעורי "מוסר" 30
אגרת המוסר
לרבי ישראל מסלנט
הוא מאמר רבותינו ז"ל (ב"ב טז.):
"ביקש איוב לפטור את כל העולם כולו מן הדין. אמר לפניו: ריבונו של עולם, בראת
שור פרסותיו סדוקות, בראת חמור פרסותיו קלוטות, בראת גן-עדן, בראת גיהינום; בראת
צדיקים, בראת רשעים. מי מעכב על ידך? ומה אהדרו ליה חבריה דאיוב, "אף-אתה תפר
יראה, ותגרע שיחה לפני-אל" (איוב טו, ד). ברא הקדוש-ברוך-הוא יצר-הרע, ברא לו תורה תבלין.
בזה הורונו חכמינו ז"ל, כי תבלין של תורה, היא היראה הנובעת ממנה, כמאמר
הכתוב: "תפר יראה", והיא בחינה גשמית, מובנת לעיני בשר, סיבת רפואתה
לחולי-הנפש. אם ישים האדם לבו ונפשו אל יראת התורה: אם בכלל, לידע ולהבין מהתורה,
כי לכל עבירה יש עונש עצום ונורא, ולכל מצווה יש שכר נעלה מאוד. אם בפרט והוא
העיקר, ללמד תורת כל עבירה ועבירה לבדה. לגאווה - תורת הגאווה; למשא ומתן באמונה -
חלקי התורה אשר לעניינים שבין אדם לחברו בעסקי העולם, וכדומה. וכן לכל מצווה ולכל
עבירה את תורתה.
-
כתוב בגמרא, מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א www.sefaria.org.il/Steinsaltz_on_Bava_Batra.16a.12?lang=he&with=all&lang2=he:
"ועוד בהסבר דברי איוב: אמר רבא: בקש איוב לפטור את כל העולם
כולו מן הדין, שטען שכל מה שהאדם עושה אינו עושה אלא מכוחו של הקדוש ברוך הוא,
ולכן אין להענישו על מעשיו. אמר לפניו: רבונו של עולם, בראת את השור
שפרסותיו סדוקות והוא כשר, בראת חמור שפרסותיו קלוטות (בלא
סדק) ועשית אותו אסור; בראת גן עדן, בראת גיהנם; ובאותו אופן בראת
צדיקים, בראת רשעים, מי מעכב על ידך! ואם כן, כיון שבראת אותם מתחילה צדיקים
ורשעים, אין אתה יכול לבוא עליהם אחר כך בתרעומת על מעשיהם!
ומאי אהדרו ליה חבריה [ומה השיבו לו על כך חביריו] של איוב? — "אף אתה
תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל" (איוב טו, ד) על ידי דבריך אלה, כי אמנם ברא
הקדוש ברוך הוא יצר הרע, אבל ברא לו תורה שהיא תבלין למתק אותו,
שלא ישלוט באדם."
מצאתי פורוש יפה של מצודת דוד he.wikisource.org/wiki/:
[איוב טו ד] אַף־אַ֭תָּה תָּפֵ֣ר
יִרְאָ֑ה וְתִגְרַ֥ע שִׂ֝יחָ֗ה לִפְנֵי־אֵֽל׃
אף אתה - ר"ל הלא אף אתה עם רוב חכמתך תפר
היראה כי במה שתאמר שהכל בא מצד המערכה תפר היראה מהמון העם ואף אתה מגרע וממעט
התפלה לפני האל כי אם בהיות הכל מצד המערכה אין מקום לתפלה והנה חטאתך רבה מאד (לעניות דעתי,
"המערכה" היא ה')
מצודת ציון:
תפר - תבטל
ותגרע - מלשון
גרעון
שיחה - ענין אמירת התפלה וכן ויצא
יצחק לשוח בשדה (בראשית כד)
-
לעניות דעתי, הכתוב באגרת המוסר "תפר יראה", אפשר
להבין לפי הפירוש של מצודת דוד.
-
והיא בחינה גשמית, מובנת לעיני בשר, סיבת רפואתה לחולי-הנפש. - לעניות דעתי, הכתוב "ברא לו תורה תבלין", זה בלשום אנשים, להקל על
הבנתם.
לחולי הנפש - דרך אגב, לעניות
דעתי, אפשר להבין: א' יש לאדם גוף, הצד הגשמי, ויש לאדם נפש, הצד הרוחני. ב' יש
חולי לגוף, אומרים "חולי הגוף", יש חולי לנפש, אומרים "חולי
הנפש". "חולי הנפש" מתייחס למוסר ירוד, מידות ירודות. לעניות דעתי,
אין שום קשר בין הביטוי "חולי הנפש" לבין הביטוי "חולה נפש" של
ימינו. לעניות דעתי, "חולה נפש" הוא ביטוי מטעה, מפני שגם "מחלת
הנפש" של ימינו היא מחלה של הגוף, מטופלת בתרופות, רק, כנראה, יודעים הרבה
פחות עליה מאשר על מחלות של הגוף אחרות.
שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה