וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשת בראשית:

[בראשית א ט] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן. 

[תרגום אונקלוס] ואמר ה', יתכנשון מיא מתחות שמיא לאתר חד, ותיתחזי, יבשתא; והוה כין. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ יִתְכַּנְשׁוּן מַיָין תַּתָּאִין דְאִשְׁתַּאֲרוּ מִן לְרַע לִשְׁמַיָא לְדוּכְתָּא חַד וְתִתְנַגַב אַרְעָא דְתִתְחַמֵי יַבֶּשְׁתָּא וַהֲוָה כֵן:

א' תרגום יונתן לעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 17]):

"ויאמר ה׳: יתאספו המים התחתונים שנשארו מתחת לרקיע אל מקום אחד, ותתייבש הארץ אשר תתראה היבשה".

ב' תרגום יונתן מסביר את מובן הפשות של הפסוק, בדומה לפירוש רש"י:

יקוו המים - [שהיו] שטוחין על פני כל הארץ והקוום באוקינוס, הוא הים הגדול שבכל הימים.

ג' יכול להיות שיש כאן רמז: תורה מושלת למים. לכן, אפשר אולי להבין שהתורה שמתחת השמיים התכנסה למקום אחד והפנה מקום ליבשה, לארץ שהיא מושלת לגשמיות. יכול להיות שעוד פעם יש רמז לקשר ההדוק והמתמיד בין הרוחניות לבין הגשמיות, שהרוחניות חייבת לפנות מקום גם לגשמיות כדי לקיים אנושות תקינה בעולם.

ד' כתוב בספר קהלת:

[קהלת א ז] כל-הנחלים הולכים אל-הים, והים איננו מלא; אל-מקום, שהנחלים הולכים--שם הם שבים, ללכת.  

אם המשל של התורה הוא המים, הפסוק שבקהלת מתחבר להפליא לפסוק שבתורה, התורה היא אחת, ואף פעם היא לא מתמלאת, אלא התורה היא אין-סופית לעולם ועד!