וַתִּרְאוּ, אֶת-שִׁקּוּצֵיהֶם, וְאֵת, גִּלֻּלֵיהֶם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת נצבים:

[דברים כט טז] וַתִּרְאוּ, אֶת-שִׁקּוּצֵיהֶם, וְאֵת, גִּלֻּלֵיהֶם--עֵץ וָאֶבֶן, כֶּסֶף וְזָהָב אֲשֶׁר עִמָּהֶם. 

[תרגום אונקלוס] וַחֲזֵיתוֹן, יָת שִׁקּוּצֵיהוֹן, וְיָת, טָעֲוָתְהוֹן--אָעָא וְאַבְנָא, כַּסְפָּא וְדַהְבָּא דְּעִמְּהוֹן. 

[תרגום יונתן] וְחָמִתּוּן יַת מְרַחְקַתְהוֹן וְיַת טַעֲוָון דִלְהוֹן דְמִן קֵיסָא וְאַבְנָא דְרַמְיָין בְּאוֹשְׁקְקֵי וְטַעֲוָון דִכְסַף וּדְהַב דִיהִיבִין עִמְהוֹן בְּבָתַּיָא אַחֲדִין דָמִין בַּתְרֵיהוֹן דְלָא יִתְגַנְבוּן:

א' תרגום יונתן מוסיף דִיהִיבִין עִמְהוֹן בְּבָתַּיָא אַחֲדִין דָמִין בַּתְרֵיהוֹן דְלָא יִתְגַנְבוּן: שבעברית ([שרת"י במדינות – דברים דף 385]) הניתנים עמהם בבתים, אוחזים תרפים אחריהם, שלא יגנבו אותם .

ב' לעניות דעתי, אפשר אולי להבין מתרגום יונתן, עכו"ם מתקשרים אל העבודה הזרה מתוך פחד לממונם, שלא יגנבו אותם. אין בעבודה זרה שום מרכיב רוחני, מוסרי, המעלה את האדם לדרגה גבוהה יותר מאשר החומריות וגשמיות שקיימות גם בבהמה ובחיית השדה.

ג' לא כך בכלל בעבודת הקב"ה! עבודת הקב"ה מעלה את האדם לרמות רוחניות ומוסריות גבוהות ביותר, שבלי עבודת הקב"ה לא היה אפשר להגיע אליהן.