וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית א כט] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע:  לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה.

[תרגום אונקלוס] ואמר ה', הא יהבית לכון ית כל עסבא דבר זרעיה מזדרע דעל אפי כל ארעא, וית כל אילנא דביה פירי אילנא, דבר זרעיה מזדרע:  לכון יהי, למיכל. 

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר יְיָ הָא יְהָבִית לְכוֹן יַת כָּל עִיסְבָּא דְבִיזְרֵיהּ מִזְדְרַע דְעִילוֹי אַנְפֵּי כָּל אַרְעָא וְיַת כָּל אִילָנֵי סְרָקָא לִצְרוֹךְ בִּנְיָינָא וּלְאַסָקוּתָא וּדְבֵיהּ פֵּירֵיהּ אִלָנָא דְבִזְרֵיהּ מִזְדְרַע לְכוֹן יְהֵי לְמֵיכָל:

א' המקרא והתרגומים דומים עד לתרגום מילה במילה.

ב' כתוב במקרא לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה .

-          רש"י מפרש:

לכם יהיה לאכלה. ולכל חית הארץ - השוה להם הכתוב בהמות וחיות למאכל, ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה ולאכול בשר, אך כל ירק עשב יאכלו יחד כלם, וכשבאו בני נח התיר להם בשר, שנאמר (להלן ט ג): "כל רמש אשר הוא חי" וגו' "כירק עשב" שהתרתי לאדם הראשון, "נתתי לכם את כל"   [סנהדרין נט ב]:

ג' לעניות דעתי, דבר חשוב מאד: האדם הראשון היה צמחוני, לפי מצוות הקב"ה. רק לנח ואחריו ניתן אישור לאכול גם בשר, עוף, ודגים, בנוסף לצמחים ופירות.

אפשר אולי לשאול למה הקב"ה נתן אישור לאכול גם בשר, עוף, ודגים? יכול להיות שהסיבה הייתה ריבוי באוכלוסייה, אולי גם ירידה באורך החיים, ממאות שנים למאה עשרים שנים ולא יותר (יש צורך בהתפתחות מהירה יותר של האדם, מילדות לגיל המבוגר, דבר שדורש אוכל מלא יותר כמו הבשר), אולי גם הקושי שבמציאת האוכל (הבשר מקור חשוב לאוכל משובח).