וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשה בראשית:

[בראשית א ב] וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. 

א' כתוב במקרא וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ .

ב' הקב"ה בורא עולם תקין, כפי שאונקלוס מתרגם:

[בראשית א לא] וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם הַשִּׁשִּׁי.  

[תרגום אונקלוס] וחזא ה' ית כל דעבד, והא תקין לחדא; והוה רמש והוה צפר, יום שתיתאי. 

אפשר אולי להבין את תקין שבתרגום אונקלוס בעברית מסודר, לפי הכללים.

ג' יכול להיות שאפשר להבין את וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ שגם בתוהו ובוהו יש סדר, יש כללים. התירוץ הוא שהקב"ה קיים גם בזמן תֹהוּ וָבֹהוּ, ההשגחה של הקב"ה הייתה קיימת גם בזמן שקדם לבריאת העולם. אבל, הכללים שהיו בתוהו ובוהו לא ידועים לנו, לא מובנים לנו, אין לנו ניסיון עם כללים אלה.

ד' כתוב בתרגום יונתן:

[תרגום יונתן, בראשית א ב] וְאַרְעָא הֲוַת תַּהֲיָיא וּבַהֲיָיא צַדְיָא מִבְּנֵי נַשׁ וְרֵיקַנְיָא מִן כָּל בְּעִיר וַחֲשׁוֹכָא עַל אַפֵּי תְהוֹמָא וְרוּחַ רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ מְנַתְבָא עַל אַנְפֵּי מַיָא: 

שבעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 13]) :

"והארץ היתה תוהו ובוהו, חסירה מבני אדם וריקה מכל בהמה, וחושך על פני תהום, ורוח של רחמים מלפני ה׳ מנשב על פני המים."

יכול להיות שתרגום יונתן מסביר תוהו ובוהו שלא היו אנשים, ולא היו בהמות, וחושך על פני התהום. לא דיבר על אי-סדר, או על אי-תיקון בעולם.

יותר מזה, תרגום אונקלוס כותב:

[תרגום אונקלוס, בראשית א ב] וארעא, הות צדיא וריקניא, וחשוכא, על אפי תהומא; ורוחא מן קודם ה', מנשבא על אפי מיא. 

יכול להיות שכאשר תרגום יונתן כותב צַדְיָא מִבְּנֵי נַשׁ וְרֵיקַנְיָא מִן כָּל בְּעִיר מתיחס ומסביר את הכתוב בתרגום אונקלוס הות צדיא וריקניא .

ה' כתוב בתרגום יונתן וְרוּחַ רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ מְנַתְבָא עַל אַנְפֵּי מַיָא:  שבעברית ורוח של רחמים מלפני ה׳ מנשב על פני המים .

תרגום יונתן שם כבר בהתחלת התורה שתכונה חשובה ובולטת של הקב"ה היא תכונת הרחמים, או תכונת האהבה לעולם שברא ולאנשים שבתוכו, ז"א, הקב"ה ברא את העולם באהבה!