וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ב א] וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם.

[תרגום אונקלוס] ואשתכללו שמיא וארעא, וכל חיליהון.

[תרגום יונתן] וּשְׁלִימוּ בִּרְיָיתֵי שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל חֵלְוַותְהוֹן:

א' יכול להיות שאפשר לכתוב את הפסוק לפי הפשט:

ונגמרה בריאתם של השמיים והארץ, וכול צבאם, כול חילותיהם.

ב' אפשר אולי להשיג שהכתוב וְכָל-צְבָאָם מתייחס לכול הבריות שהקב"ה ברא, הצומח, וגם החי, וגם האנושות, אלה בארץ, וגם המלאכים שבשמיים.

ג' לכן, אפשר אולי להשיג שכול צבאם דומים במידה מסוימת למלאכים אבל גם נבדלים מהם.

אם מתייחסים לאנשים, יכול להיות שמה שמדמה את האנשים למלאכים באת נשמתם הטהורה. מה שמבדיל ביניהם הם אורך החיים, הצורך באוכל ודברים גשמיים אחרים, ובעיקר הבחירה החופשית שיש לאנשים, וזה לטובה.

כתוב בזהר הקדוש, העולם העליון כולל שישה הכלים. בהיכל הראשון, הנמוך ביותר (זה ברור שכוונתי כמשל) יש הנשמות של הצדיקים. בהיכל השני, גבוה יותר, יש נשמות הגיורים, למשל, אונקלוס הגר. יש אולי מקום, למה הגיורים הם בדרגה גבוהה יותר מאשר הצדיקים. דרך אגב, מצב דומה גם עבור 'חוזרים בתשובה'. גם לחוזרים בתשובה יש היכל משלהם, גבוה יותר מאשר זה של הצדיקים, וכותב זהר הקדוש, שהצדיקים לא יכולים לעמוד שמה, בהיכל הגבוה אלא רק החוזרים בתשובה.

יכול להיות שהטעם להעדפה של הגרים, וגם של החוזרים בתשובה, הוא הבחירה החופשית שלהם. אלה בוחרים להתקרב להקב"ה, תוך בחירה חופשית. לעומת זאת, הצדיקים נולדו וגדלו במשפחות דתיות, אפשר אולי להגיד שקירבה שלהם אלה להקב"ה היא אוטומטית, מתוך שייכותם למשפחות הדתיות.

לכן, הבחירה החופשית היא יתרון ומידה טובה. אבל, יש להשתמש בה לפי המצוות של הקב"ה.