וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

כתוב בספר בראשית פרשת בראשית:

[בראשית א ה] וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד.  

[תרגום אונקלוס] וקרא ה' לנהורא יממא, ולחשוכא קרא ליליא; והוה רמש והוה צפר, יום חד.  

[תרגום יונתן]  וּקְרָא יְיָ לִנְהוֹרָא יְמָמָא וְעַבְדֵהּ לְמִפְלַח בֵּיהּ דַיְירֵי עַלְמָא וְלַחֲשׁוֹכָא קָרָא לֵילְיָא וְעַבְדֵיהּ לְמֵינַח בֵּיהּ בִּרְיָיתָא וַהֲוָה רְמַשׁ וַהֲוָה צְפַר יוֹמָא חָד: 

א' תרגום יונתן מוסיף. וזה תרגומו לעברית:

"וקרא ה' לאור יום ועשה את האור כדי שתושבי העולם יעבדו בו, ולחושך קרא לילה ועשה את החושך כדי שתושבי העולם ינוחו בו והיה ערב והיה בוקר יום אחד. "

ב' יש שאלה, למה נכתב במקרא יוֹם אֶחָד ולא יום ראשון, בדומה ליום שני, שלישי, ועוד?

אפשר אולי לתרץ שהיה רק יום אחד, לא היו עוד ימים. לכן, לא היה צורך לסדר אותם.

ג' יש כאן ארבעה מושגים: יום לילה, ערב, בוקר. יכול להיות שערב הוא התקופה שבין אור מוחלט לבין חושך מוחלט, ז"א, ערב זה בין יום ובין לילה. לעומת זאת, בוקר הוא בין לילה לבין יום. ז"א, ערב ובוקר הם כמו תקופות מעבר בין אור לחושך ובחזרה, או בין יום ללילה ובחזרה.

ד' תרגום יונתן מפרש את סדר היום: ביום עובדים, בלילה ישנים. לכן, לפי תרגום יונתן, כול סידור אחר, למשל עבודה במשמרות, הוא נגד הטבע של הבריאה.

אפשר אולי לשאול: למה תרגום יונתן מוסיף מילות אלה? יכול להיות שבא להגיד שהמנוחה היא לא רק בשבת, יום המנוחה הרשמי, אלא גם בלילה של כול יום ויום. יכול להיות שבלי זה, היה אפשר אולי להבין שעובדים שישה ימים, יום ולילה כמו יום, ונחים וישנים אך ורק ביום השביעי, יום השבת.