וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשת בראשית:

[בראשית א כו] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ. 

[תרגום אונקלוס] ואמר ה', נעביד אנשא בצלמנא כדמותנא; וישלטון בנוני ימא ובעופא דשמיא, ובבעירא ובכל ארעא, ובכל רחשא, דרחיש על ארעא. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יְיָ לְמַלְאָכַיָא דִמְשַׁמְשִׁין קוֹמוֹי דְאִיתְבְּרִי בְּיוֹם תִּנְיָן לִבְרִיַית עַלְמָא נַעֲבֵיד אָדָם בְּצַלְמָנָא בִּדְיוֹקְנָנָא וְיִשְׁלְטוּן בְּכַוְורֵי יַמָא וּבְעוֹפָא דְאַוִיר שְׁמַיָא וּבִבְעִירָא וּבְכָל אַרְעָא וּבְכָל רִיחֲשָׁא דִרְחֵישׁ עֲלוֹי אַרְעָא:

א' כתוב במקרא נַעֲשֶׂה אָדָם וגם בתרגומים נעביד אנשא בתרגום אונקלוס, נַעֲבֵיד אָדָם בתרגום יונתן. בדברים האחרים נכתב במקרא, למשל, [בראשית א יד] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם .

אפשר לשאול, למה שונה לגבי האדם?

יש אולי כמה תירוצים:

-          רש"י מפרש:

נעשה אדם - ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן, לפי שהאדם בדמות המלאכים ויתקנאו בו לפיכך נמלך בהם, וכשהוא דן את המלכים הוא נמלך בפמליא שלו, שכן מצינו באחאב שאמר לו מיכה: "ראיתי את ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו", וכי יש ימין ושמאל לפניו? אלא אלו מימינים לזכות ואלו משמאילין לחובה. וכן "בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא", אף כאן בפמליא שלו נמלך ונטל רשות, אמר להם יש בעליונים כדמותי, אם אין בתחתונים כדמותי, הרי יש קנאה במעשה בראשית:

נעשה אדם - אף על פי שלא סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות, לא נמנע הכתוב מללמד דרך ארץ ומדת ענוה שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן. ואם כתב "אעשה אדם" לא למדנו שיהא מדבר עם בית דינו, אלא עם עצמו. ותשובת המינים כתב בצדו: "ויברא אלהים את האדם", ולא כתב "ויבראו":

-          נַעֲשֶׂה אָדָם – יכול להיות שכמו הקב"ה נקרא ברבים, גם כאן מופיע ברבים.

-          נַעֲשֶׂה אָדָם – יכול להיות שהביטוי 'נעשה' מרמז שהאנשים נעשים שונים זה מזה, כול אחד עם האופי והייעוד שלו. כמו בכול עבודת יד, אין שני פריטים זהים זה לזה.

-          נַעֲשֶׂה אָדָם – יכול להיות שיש כאן רמז שהאדם הוא יותר מגשמיות יְהִי כמו שאר הבריות, כולל השמש והירח, אלא יש בו גם רוחניות, נַעֲשֶׂה אָדָם , יותר משובח משאר הבריות.

-          נַעֲשֶׂה אָדָם – יכול להיות שיש כאן רמז שהאדם נעשה במשותף על ידי הקב"ה, אבל ביחד עם אביו ואמו. יותר מזה, גם המילה של הבנים היא חלק של שיתוף הפעולה של האדם עצמו אל נַעֲשֶׂה אָדָם.

-          נַעֲשֶׂה אָדָם – יכול להיות שיש כאן רמז שהאדם לא נשלט אך ורק על ידי הקב"ה, כמו שאר הבריות, כולל המלאכים, אלא הוא בעצמו שותף לאופן עשית חייו.

ב' תרגום יונתן מוסיף לעומת המקרא ותרגום אונקלוס:

וַאֲמַר יְיָ לְמַלְאָכַיָא דִמְשַׁמְשִׁין קוֹמוֹי דְאִיתְבְּרִי בְּיוֹם תִּנְיָן לִבְרִיַית עַלְמָא ...

שבעברית:

ואמר ה' למלאכים שמשמשים לפניו שנבראו ביום שני לבריאת העולם ...

-          יכול להיות שתרגום יונתן שם לב על נַעֲשֶׂה אָדָם שבמקרא ומנשה להביא תירוץ של המלאכים.

-          יכול להיות שתרגום יונתן מרמז שהאנשים שונים לחלוטין מאשר המלאכים. לכן, יכול להיות שאין טעם שהאנשים יהיו כמו 'מלאכים' אלא יהיו 'אנשים' וימלאו את ייעודם כאנשים.

ג' כתוב במקרא נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ.

-          רש"י מפרש:

בצלמנו -  בדפוס שלנו:

כדמותנו -  להבין ולהשכיל:

-          מילון ארמית – עברית אומר http://daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx:

צַלְמָא   -   צֶלֶם

צַלְמֵי (בבא קמא כג ב)  - צְלָמִים; צוּרוֹת

צַלְמָנַיָּא (מועד קטן כה ב)   -   פְּסִילִים

-          מילון עברית – עברית https://milog.co.il :

צלם – דמות, צורה. פסל של אל. 

-          לכן, יכול להיות שהמוסג בְּצַלְמֵנוּ מתייחס ל- פְּסִילִים, פסל של אל.

יכול להיות שהמוסג בְּצַלְמֵנוּ מתייחס לצורת הנעשה של האדם, מעפר, כפי שכתוב בספר בראשית, בהמשך:

[בראשית ב ז] וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.

יכול להיות שזאת גם הסיבה למה אסור על היהודים לעשות פסל של אדם, כדי שלא תידמה הפעולה לפעולתו של הקב"ה, ז"א, ח"ו יש בכוונה של יהודי לעשות מעשה של הבריאה.

ד' כתוב במקרא כִּדְמוּתֵנוּ.

-          תרגום אונקלוס מתרגם מילה בילה כדמותנא .

-          תרגום יונתן כותב בִּדְיוֹקְנָנָא .

-          מילון ארמית – עברית אומר http://daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx:

דִּיקְנָא   -   זָקָן

יכול להיות שכאן יש רמז להלכה שהיהודים חייבים לגדל זקן J ?!