פירוש התורה - וְעָבַר יְהוָה, לִנְגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת-הַדָּם עַל-הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח יְהוָה, עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב כג] וְעָבַר יְהוָה, לִנְגֹּף אֶת-מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת-הַדָּם עַל-הַמַּשְׁקוֹף, וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח יְהוָה, עַל-הַפֶּתַח, וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.

[תרגום אונקלוס] וְיִתְגְּלֵי יְיָ, לְמִמְחֵי יָת מִצְרָאֵי, וְיִחְזֵי יָת דְּמָא עַל שָׁקְפָא, וְעַל תְּרֵין סִפַּיָּא; וְיֵיחוּס יְיָ, עַל תַּרְעָא, וְלָא יִשְׁבּוֹק מְחַבְּלָא, לְמֵיעַל לְבָתֵּיכוֹן לְמִמְחֵי.

[תרגום יונתן] וְיִתְגְּלֵי יְקָרָא דַיְיָ לְמִימְחֵי יַת מִצְרָאֵי וְיֶחֱמֵי יַת אַדְמָא דְעַל אִסְקוֹפָא וְעַל תַּרְתֵּין סִיפַיָא וְיָגִין מֵימְרָא דַיְיָ עַל תַּרְעָא וְלָא יִשְׁבּוֹק מַלְאָכָא מְחַבְּלָא לְמֵיעוֹל לְבָתֵּיכוֹן לְמִימְחֵי:

א' תרגום יונתן בעברית:

"והתגלה כבוד ה' להמיס את מצרים, וראה את הדם שעל המשקוף ועל שתי המזוזות, ויגן מאמר ה' על השער (הבית), ולא יניח מלאך החבלה לשלוח יד לבתיהם (של בני ישראל) להכותם."

מְמַחֵי (נזיר נ א)   -   מְמַחֶה (=ממיס)

לִישְׁבּוֹק (שבת מג ב)   -   יַנִּיחַ

מַלְאֲכָא   -   מַלְאָךְ

להמיס - (פ') להפוך מוצק לנוזל, להפשיר, להתיך, למסמס, להמיס, להבליע מומס בממס, לגרום להמסה, לערבב; לרכך, לעשות לפחות קשה, להוריד קשיחות, להחליש עקשנות, לשבור התנגדות; להפחיד, להבהיל

למעול - פ') לבגוד באמון, לבצע מעילה, לגנוב, לשלוח יד, להונות, לרמות, לא למלא ביושר, לא לבצע כראוי

לחוס - (פ') לרחם, להיות סלחן, לנהוג ברחמים, לחמול, לסרב לפגוע, לוותר, להעניק חסד; להצטער, להרגיש שחבל

-          תרגום יונתן מוסיף וְיִתְגְּלֵי יְקָרָא דַיְיָ שבעברית והתגלה כבוד ה'.

יכול להיות שתוספת זאת של תרגום יונתן, או ההסבר, או הפירוש, שלו למקרא עונה גם על השאלה ששאלתי בפסוק קודם, אם בני ישראל או המצריים ראו את הקב"ה. תרגום יונתן מסביר שהיה 'כבוד ה'', ז"א, לא גוף או דבר ממשי, אלא העיקרון של הקב"ה, אולי אפשר להגיד אפילו הרעיון של הקב"ה.

-          תרגום יונתן מסביר וְיָגִין מֵימְרָא דַיְיָ עַל תַּרְעָא שבעברית ויגן מאמר ה' על השער.

לפי תרגום יונתן, ה' לא רק שפסח על הפתח, אלא אפילו הגן על השער של בתי בני ישראל. לעניות דעתי, 'הגן' זה הרבה יותר אקטיבי ומחייב מאשר 'פסח'. תרגום יונתן מצביע על התערבות אקטיבית של הקב"ה בהצלת בני ישראל, שזה דבר גדול ומשמעותי ביותר.

לעניות דעתי, התערבות אקטיבית זאת של הקב"ה מופיעה גם במקרא, בהמשך הפסוק וְלֹא יִתֵּן (הקב"ה) הַמַּשְׁחִית, לָבֹא אֶל-בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף.

-          יש אולי דבר מעניין בתרגום יונתן: הוא לוקח רמזים שבמקרא ומסביר אותם בפירוש, אבל לא מילה

במילה, ובמקומות אחרים מאשר מקום הרמז במקרא. לעניות דעתי, זה דבר מדהים!