יום רביעי, 3 באפריל 2019

פירוש התורה - דַּבֶּר-נָא, בְּאָזְנֵי הָעָם; וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף, וּכְלֵי זָהָב.


בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים



כתוב בספר שמות, פרשת בא:
[שמות יא ב] דַּבֶּר-נָא, בְּאָזְנֵי הָעָם; וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף, וּכְלֵי זָהָב
[תרגום אונקלוס] מַלֵּיל כְּעַן, קֳדָם עַמָּא; וְיִשְׁאֲלוּן גְּבַר מִן חַבְרֵיהּ, וְאִתְּתָא מִן חֲבִרְתַּהּ, מָנִין דִּכְסַף, וּמָנִין דִּדְהַב.
[תרגום יונתן]  מַלֵּיל כְּדוֹן בְּמִשְׁמָעֵיהוֹן דְּעַמָּא וִישַׁיְילוּן גְּבַר מִן רַחֲמֵיהּ מִצְרָאֵי וְאִתְּתָא מִן רְחִימָא מִצְרֵיתָא מָאנִין דִּכְסַף וּמָאנִין דִּדְהַב:
א' תרגומים דומים למקרא.
ב' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 108]):
"דבר עתה באזני העם, וישאלו איש מאת אוהבו המצרי, ואשה מאת אוהבה המצרית כסף וכלי זהב."
-          מעניין אולי הביטויים המקבילים שבמקרא ובתרגומים: במקרא רֵעֵהוּ, תרגום אונקלוס חַבְרֵיהּ,
תרגום יונתן רַחֲמֵיהּ מִצְרָאֵי שבעברית אוהבו המצרי.
תרגום יונתן כותב בפירוש מִן רַחֲמֵיהּ מִצְרָאֵי.
-          יש כאן דבר שאולי דורש הסבר: בני ישראל היו משועבדים לפרעה, ולעבדיו המצריים. פרעה הנהיג
מדיניות של יד קשה ביותר על בני ישראל, הרג אותם, ואת בניהם, העביד אותם בעבודות פרך.
לעומת זה, המצריים, העם המצרי היו אוהביהם. איך שני הדברים אלה מתחברים יחד, הרי יש כאן סתירה ברורה וקשה להבנה.
יכול להיות שהתירוץ הוא, הפרעה והאליטה המצרית היו נגד בני ישראל, היו שונאים אותם, היו משעבדים אותם.  לעומת זאת, העם המצרי, העם הפשוט, היו חברים, רעים, אוהבים את בני ישראל.
כאז, גם בימינו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה