פירוש התורה - וְאִם-יִמְעַט הַבַּיִת, מִהְיוֹת מִשֶּׂה--וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל-בֵּיתוֹ, בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת: אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, תָּכֹסּוּ עַל-הַשֶּׂה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב ד] וְאִם-יִמְעַט הַבַּיִת, מִהְיוֹת מִשֶּׂה--וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל-בֵּיתוֹ, בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת:  אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, תָּכֹסּוּ עַל-הַשֶּׂה.

[תרגום אונקלוס]  וְאִם זְעֵיר בֵּיתָא, מִלְּאִתְמְנָאָה עַל אִמְּרָא--וְיִסַּב הוּא וְשֵׁיבָבֵיהּ דְּקָרִיב לְבֵיתֵיהּ, בְּמִנְיַן נַפְשָׁתָא:  גְּבַר לְפֹם מֵיכְלֵיהּ, תִּתְמְנוֹן עַל אִמְּרָא.

[תרגום יונתן] וְאִין זְעִירִין אִינְשֵׁי בֵיתָא מִמִּנְיַן עַשְרָא כְּמִיסַת לְמֵיכוּל אִימְרָא וְיִסַב הוּא וְשִׁיבְבֵיהּ דִּקָרֵיב לְבֵיתֵיהּ בִּסְכוּם נַפְשָׁתָא גְּבַר לְפוּם מֵיסַב מֵיכְלֵיהּ תִּיכְסוּן יַת אִימְרָא:

א' תרגום יונתן בעברית:

"ואם מעטים אנשי ביתך (גברים, נשים, קטנים, עבדים, אפילו עבדים כנעניים) ממניין עשרה, כמנות לאכול הכבש, וייקח הוא ושכניו הקרובים לביתו, לפי הסכום של נפשות הגבר (כנראה כאן כולל כול הנפשות, איש, אשה, קטן, ועבד), לפי זה לוקחים את האוכל תגמרו את הכבש."

מיסא  > מיסון > course at dinner מנה (מילון יסטרוב)

לְמֵיכַל (מקור המילה בגמרא)   -   לֶאֱכֹל

אִימְּרָא דְצוֹמָא   -   כֶּבֶשֹ שֶׁל צוֹם

שִׁיבְּבֵי (בבא קמא קיב ב)   -   שְׁכֵנִים

לְפוּם   -   לְפִי; עַל פִּי