פירוש התורה - וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ: כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב לג] וַתֶּחֱזַק מִצְרַיִם עַל-הָעָם, לְמַהֵר לְשַׁלְּחָם מִן-הָאָרֶץ:  כִּי אָמְרוּ, כֻּלָּנוּ מֵתִים. 

[תרגום אונקלוס]  וּתְקִיפוּ מִצְרָאֵי עַל עַמָּא, לְאוֹחָאָה לְשַׁלָּחוּתְהוֹן מִן אַרְעָא:  אֲרֵי אֲמַרוּ, כֻּלַּנָא מָיְתִין.

[תרגום יונתן] וְכַד שְׁמָעוּ משֶׁה וְאַהֲרן וּבְנֵי יִשְרָאֵל קָל בְּכוּתָא דְפַרְעה וְלָא אַשְׁגָחוּ עַד דְּאָזַל הוּא וְכָל עַבְדוֹי וְכָל מִצְרָאֵי וּתְקִיפוּ לְכָל עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל לְמִפְטְרִינוּן מִן אַרְעָא אֲרוּם אָמְרִין אִי שַׁהְיַין הִינוּן הָכָא שַׁעְתָּא חָדָא הָא כּוּלָנָא מַיְיתוּן:

[ירושלמי (קטעים)] אֲרוּם אֲמָרוּ מִצְרָאֵי אִי שַׁהְיָין יִשְרָאֵל שָׁעָה חָדָא הָא כָּל מִצְרָיִם מַיְיתוּן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 129]):

"וכאשר שמעו משה ואהרן ובני ישראל קול הבכייה של פרעה, לא השגיחו בו. עד אשר הלך הוא וכל עבדיו וכל המצריים וחיזקו את כל העם בית ישראל, למהר לשלחם מן הארץ, כי אמרו: אם שוהים הם כאן שעה אחת, הנה כולנו מתים. כפירש״י: ... וכאן אף הפשוטים (שאינם בכורים) מתים, ה׳ או יותר בבית אחד ,

שהם לא היו יודעים שנשותיהם חשודות בעריות, וכל המתים הם (באמת) בכורים (מן האב) מרווקים

פנויים אחרים, לכן אמרו: ״כולנו״ וגו'"

-          מעניין פירוש רש"י:

כלנו מתים - אמרו לא כגזרת משה הוא שהרי אמר ומת כל בכור וכאן אף הפשוטים מתים ה' או י' בבית א' (מכילתא)

כאשר מדרש מכילתא מסביר:

פב. ותחזק מצרים על העם מגיד שהיו טורדין אותם לצאת בבהלה.

כי אמרו כלנו מתים . אמרו ולא כמדת משה. משה אמר ומת כל בכור בארץ מצרים והיו סבורין שכל מי שיש לו ד' או ה' בנים, אין מת אלא הבכור שבהם, והם לא היו יודעין שנשותיהן חשודות בעריות, וכולן בכורים מרווקים אחרים. הן עשו בסתר והקב"ה פרסם אותם. והרי דברים קל וחומר, ומה אם מדת פורענות מועטת, העושה בסתר הקדוש ב"ה מפרסמו, מדה טובה מרובה על אחת כמה וכמה.

-          לפי הפסוק הזה, ופירושים של רש"י ומדרש מכילתא, הקב"ה נתן מכת הבכורות במצרים לפי האב.

לעומת זה, אצל בני ישראל, לפי ההלכה, פדיון הבן, של בכור זכר, הוא לפי אמו שלו, של התינוק. וזה דומה להלכה של מי יהודי, גם לפי אם יהודייה.

-          אפשר אולי לשאול שאלה, למה משה, אהרון, ובני ישראל לא ענו מיד לקול פרעה, אלא חיכו

שפרעה ועבדיו באו וחיזקו את בני ישראל לצאת ממצריים, וכמה שיותר מהר?

תירוץ אחד יכול להיות חוכמת משא ומתן, לא לענות מיד, כדי שהמצריים, ופרעה בראשם, לא יחזרו בהם. תירוץ זה יכול להיות אמתי, במיוחד כאשר מחברים אותו עם מעשה פרעה אחרי שבני ישראל עזבו את מצרי, פרעה ועבדיו רדפו אחריהם.

תירוץ אחר, כדי למקסם את המתנות שבני ישראל קיבלו מהמצריים.

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.