פירוש התורה - וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות י כח]  וַיֹּאמֶר-לוֹ פַרְעֹה, לֵךְ מֵעָלָי; הִשָּׁמֶר לְךָ, אַל-תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי--כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי, תָּמוּת. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר לֵיהּ פַּרְעֹה, אִיזֵיל מֵעִלָּוָי; אִסְתְּמַר לָךְ, לָא תּוֹסֵיף לְמִחְזֵי אַפַּי--אֲרֵי בְּיוֹמָא דְּתִחְזֵי אַפַּי, תְּמוּת.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר לֵיהּ פַּרְעה אִיזֵל מֵעִילַוָוי אִיזְדַהַר לָךְ לָא תוֹסִיף לְמֶחֱמֵי סְבַר אַפַּי לְמַלָלָא קֳדָמַי חֲדָא מִן מִלַיָא קַשְׁיָיתָא כְּאִלֵּין אֲרוּם בְּיוֹמָא דְאַתְּ חָמֵי סְבַר אַפַּי יִתְקוֹף רוּגְזִי בָךְ וְאֶמְסוֹר יָתָךְ בְּיַד בְּנֵי נְשָׁא אִילֵין דַּהֲווֹ תַּבְעִין נַפְשָׁךְ לְמִיסַב יָתָהּ: 

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַר לֵיהּ פַּרְעה זִיל מֵעִלַוַי אִזְדַהַר בָּךְ דְּלָא יִתְקוֹף רוּגְזִי בָּךְ לְמֵימָר הֲלָא מִלַיָא קַשְׁיָתָא הָאִילֵין דְּאַתְּ אָמַר לִי בְּרַם צָבֵי הוּא פַּרְעה לִמְמוּת וְלָא לְמֶהֱוֵי שְׁמַע לְמִילָךְ אִיזְדַהַר דְּלָא יִתְקוֹף רוּגְזִי בָּךְ וְאֶמְסוֹר יָתָךְ בֵּין יְדֵיהוֹן דְּעַמָּא הָאִילֵין דִּתְבָעוּ יַת נַפְשָׁךְ לְמִקְטוֹל יָתָךְ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 106]):

"ופרעה אמר לו: לך מעלי, הישמר לך, אל תוסף ראות פני לדבר לפני, אחד מן הדברים הקשים האלה, כי ביום ראותך פני אכעס עליך, ואמסור אותך בידי האנשים האלה שהיו מבקשים לקחת את נפשך."

-          ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

-          כתוב באותו הספר:

"בספר טעם ודעת כאן, העיר בדברי המתרגם ככה, וז״ל: מכאן נראה שליפול ביד רשעים כמו דתן ואבירם. גרוע מליפול ביד עכו״ם, וכן אנו רואים היום שיהודים שונאי ישראל, כשנופל בידם ישראל חרדי, שופכים בו אפם וחמתם, שהשנאה בוערת בקרבם כאש, עכ״ל."

אין הסבר נכון יותר מזה. וכמו אז גם בימינו!